מה עושים עם האכזבה של הילדים מביטול מסיבות הפורים?

לפני כמה שעות, בדיוק יום לפני מסיבות פורים בבתי הספר והגנים, כשכל הילדים מחכים ומתרגשים לקראת התחפושות מחר, פרצה מלחמה. האירועים התבטלו, ההתקהלויות נאסרו, והאכזבה אמיתית וכואבת.

השיח ברשתות מלא בשעות האחרונות בפוסטים על כמה מסכנים הילדים, על הדור הטראומטי שגדל כאן, על כמה הם חיכו לפורים ואיך הכל התפוצץ להם בפנים – פעם נוספת.

והאמת? הכל נכון. זו באסה גדולה, גם לנו וגם להם. הם חיכו, הם התרגשו והם נורא מאוכזבים.

אבל לפני שאנחנו ממהרות לעטוף אותם בתחושת קורבנות ולהבטיח פיצויים על העוול שנעשה כאן – כדאי לעצור רגע ולהיזכר שיש מישהו שארגן את המלחמה הזאת בדיוק ביום התחפושות.

לא, לא טראמפ. אבא שלהם. לא בעלך - אבא שבשמיים.

ואני נוטה להאמין שהוא קצת יותר רחמן ממני וממך. בואי לא נשכח שיחד עם כל ניסיון – מגיע גם סל של כלים וכוח. ואם זה קרה כך, אז הוא כנראה ממש סומך עליהם שידעו להתמודד עם זה בצורה הטובה ביותר.

אז כן, מותר להתבאס, ומותר לבכות, ונכון, אנחנו צריכות להבין את האכזבה שלהם.

אבל זה לא יכול להסתיים כאן. יש לנו תפקיד, זוכרות? לחנך.

וחלק מחינוך הוא להבין שבחיים קורים דברים מאכזבים, ולא תמיד התוכניות שלנו הולכות כמו שתכננו. אלה יכולים להיות טילים, וזה יכול להיות סתם ילד שקם עם וירוס של הקאות ביום התחפושות ולא יכול ללכת.

ואחרי שמתבאסים, קמים ואומרים תודה לה' על כל הטוב שיש (ואני ממליצה ממש לדבר עם הילדים, לתת להם לחשוב ולספר כמה טוב יש וכמה ניסים יש סביבנו).

זה לא יחליף את התחפושות, נכון. אבל מבטיחה שזה יחליף את תחושת המסכנות והקורבנות סביבם, וייתן להם כלים אמיתיים על איך עוברים אתגרים בחיים.

עוד על התמודדות עם הילדים בזמן מלחמה ואזעקות, תוכלי לקרוא כאן.

בהצלחה. פורים שמח ורק בשורות טובות!

חן אזולאי היא יועצת אישית ומנחת הורים מוסמכת. לתגובות: chenazulay55@gmail.com