איך הפכה שושן לבירת פרס, ואיך זה קשור לנס פורים?

"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי". מאחורי הפסוק הזה מסתתר סיפורו של כיסא המלך אחשוורוש.

"בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה...". דווקא מפני שאחשוורוש לא היה מזרע המלוכה, היה חשוב לו להפגין גדולה מיוחדת. הוא שמע על כיסא המלוכה שהיה לשלמה המלך – כיסא שנבנה בחכמה מיוחדת, עשוי זהב ואבנים טובות. לכיסא שלמה היו שבע מדרגות זהב, כאשר כל מדרגה משובצת הייתה באבני חן. על ראש הכיסא הייתה מנורת זהב, וכששלמה המלך היה עולה לכיסא, היה פועל מנגנון מיוחד – אריה זהב היה פושט ידו מימין, נשר זהב פושט ידו משמאל, ושניהם היו מחזיקים במלך ומעלים אותו. הכיסא היה מדיף ריח בשמים, והיו בו אריות זהב, נשרים וכו'.

לאחר שנפטר שלמה המלך, נלקח הכיסא בשבי למצרים. כשפרעה ניסה לשבת עליו, הכה אותו אריה זהב על ירכו. מאז נעשה פרעה נכה, והוא כונה "פרעה נְכֹה". גם נבוכדנצר ניסה לשבת על הכיסא אחרי שהעלה אותו לבבל, ותנין כסף הפיל אותו – נבוכדנצר קיבל מכה שסבל ממנה עד יום מותו, ומאז לא העז אף אדם לעלות על הכיסא.

אחשוורוש חשב לעצמו – על הכיסא האמיתי לא אוכל לשבת, לכן אבנה לי כיסא דומה!

כדי לבנות כיסא דומה צריך צורפים ואמנים מוכשרים, וכאלה ניתן היה למצוא רק בעיר שושן. שושן לא הייתה עיר מפורסמת במיוחד, ורוב תושביה היו יהודים... הראש היהודי, ידע אחשוורוש, יצירתי במיוחד. כך נבנה הכיסא בעיר שושן, באזור יהודי. כשהסתיימה מלאכת בניית הכיסא, לא ניתן היה להזיז אותו. מה עשה אחשוורוש? בנה את הארמון שלו סביב הכיסא, ושושן הפכה להיות "שושן הבירה"!

כל זה, אחותי, כדי להכין את הישועה מראש. כדי שמרדכי היהודי, שהיה גר בשושן הבירה, יהיה שם עוד לפני שמתחיל הבלגן, גם בלי להטריח אותו. את מבינה?

תזכרי, כמו שמרדכי היהודי היה השליח לגאול, ועוד לפני הצרה הוא היה שם – גם לך יש השליח שלך, מרדכי היהודי שלך. כשיש קושי, השם כבר הקדים רפואה למכה. הישועה פה, מוכנה. רק צריך אמונה.

"איש יהודי", הכוונה היא גם יחידי. אומרים חז"ל, יהודי צריך להרגיש בן יחיד של השם יתברך.

מה זה עוד "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה"? אומרים חז"ל, מרדכי – כמו שהוא היה יהודי בבית, ככה הוא היה יהודי בחוץ – ציצית, כיפה, תפילין, שבת. בלי לפחד ובלי להתבייש. הוא לא מוריד את הראש, הוא לא משתחווה.

מתוך המגילה ודפי שירת הלב של הרבנית חגית שירה. לרפואת הילדה חגית בת שרהלה.