תפילת מוסף של שבת: 9 עובדות על התפילה שמחברת אותנו לבית המקדש

תפילת מוסף של שבת היא תפילה עתיקה בעלת נוסח ייחודי ולחן מרומם, והיא מהווה אחד משיאיה הרוחניים של השבת. הנה 9 עובדות על התפילה המיוחדת:

1. תפילת מוסף נאמרת כנגד קרבן מוסף שהיו מקריבים בשבת בבית המקדש.

2. התפילה היא חלק מתפילת הבוקר, לאחר תפילת שחרית, קריאת התורה וההפטרה. במרכזה עומדת תפילת העמידה, ונוספו אליה קטעים שונים כמו חטיבת הסיום של התפילה ('אין כאלהינו', 'פיטום הקטורת', 'מזמור שיר ליום השבת' בחלק מן הנוסחים, 'עלינו לשבח', והפיוטים 'אנעים זמירות' ו'יגדל'). מקובל לראות את פתיחתה בנקודה מסוימת בשלבי הכנסת ספר תורה או ב'אשרי'.

3. עניינה של עמידת מוסף הוא שבח לאל - בדומה ליתר תפילות העמידה בשבת - והזכרת עניינו של היום, קרבן המוסף שהוקרב בשבתות בבית המקדש, במקביל לזמן אמירת התפילה.

4. תפילת העמידה במוסף היא אחד החלקים הקדומים שמייחדים את תפילות השבת מאלו שבימות החול. נוסח התפילה, המבנה שלה ומסורת אמירתה שונים ברוב העדות והמסורות. בחלק מן המסורות קיימת נעימה מיוחדת לתפילות השבת.

5. נוסח הקדושה שנאמר בתפילות העמידה בשבת שונה גם הוא, ובחלק מן הקהילות הוא מושר בלחן מיוחד, או נאמר בנעימה המיוחדת לתפילה בשבת. נוסח הקדושה של מוסף שונה מזה של הקדושה הנאמרת בשחרית: "כתר יתנו לך" במקום "נקדישך ונעריצך", ובנוסח אשכנז - "נעריצך ונקדישך" במקום "נקדש את שמך". זהו אחד החלקים החשובים והמרגשים ביותר בתפילה.

6. הברכה הרביעית בתפילת המוסף של שבת, ברכת קדושת היום, היא ברכה ארוכה המורכבת מכמה חלקים. היא נפתחת בקטע פיוטי "תכנת שבת", שמסודר באקרוסטיכון א"ב הפוך - תשר"ק - ומתאר את השבת במקדש ואת קרבן המוסף שהוקרב בה.

7. לאחר חלק זה, הברכה ממשיכה בתפילה על החזרה לארץ ישראל ולעבודת הקרבנות "יהי רצון [...] שתעלנו בשמחה לארצנו" ובאמירת הפסוקים המתארים את קרבנות השבת "וביום השבת".

8. המבנה של תפילת המוסף של שבת הוא תפילת שבע - שלוש הברכות הראשונות (שבח) ושלוש האחרונות (הודאה) הקבועות לכל תפילת עמידה, וביניהן "מעין המאורע" - ברכה המזכירה את השבת. בברכה האמצעית אומרים את הפסוקים בתורה המפרטים את קרבן מוסף של שבת, וכן מתפללים לבניין בית המקדש ולהשבת העבודה בו.

9. כאשר חל ראש חודש בשבת, נאמרת ברכה שונה הפותחת במילים "אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּום הַשְּׁבִיעִי" וחותמת ב"בָּרוּךְ אַתָּה ד' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים".