המקובל שהסביר את הקבלה: מי היה רבי אברהם דה הירירה?

בשנת של"ו, 1596, מצא את עצמו רבי אברהם הכהן דה הירירה כאסיר במצודת לונדון המפורסמת. חודש קודם לכן הוא היה בשוק של קדיס שבספרד, בענייני עסקיו הנרחבים, כשליח של דודו, חואן דה מרצ'נה, שהיה סוחר גדול ממרוקו. באותו הזמן פרצה מלחמה בין ספרד לאנגליה. האנגלים, בראשות לורד אסקס, כבשו את העיר, ורבי אברהם נלקח בשבי, מתוך מחשבה שהוא אחד מנכבדי העיר, והוא הושם במצודת לונדון.

רבי אברהם נולד בשנת שכ"ב (1562) בפירנצה שבאיטליה. הוריו היו במקור אנוסים מקורדובה, תחת השם "אלונסו נונס דה-אררה". בהמשך עברה משפחתו להתגורר בוונציה, ושבה אל יהדותה בגלוי. רבי אברהם רכש השכלה כללית ופילוסופית רחבה, ונדד לצורכי עסקיו ברחבי אירופה. בשנת שנ"ב (1592) הוא הגיע לעיר רגוזה (כיום בקרואטיה), שם פגש את החכם המקובל רבי ישראל סרוג. אחרי שלמד אצלו תקופה הצטרף לעסקיו של דודו העשיר, וכך מצא את עצמו בעיצומה של המלחמה כשבוי של האנגלים.

רבי אברהם דה הירירה היה מקובל ומוכר בספרד ובארצות רבות כתלמיד חכם בעל שיעור קומה, מקובל וגם איש עסקים. במשך חמש שנים הוא ישב במצודת לונדון, ולאורך כל הזמן הזה עסק בתורת הקבלה מתוך הזיכרון בלבד. בשנים האלו, בהיותו בין אנשים פשוטים, חלקם פושעים, עלה במוחו רעיון כיצד להסביר את חכמת הקבלה באמצעים הגיוניים, כך שיהיה אפשר להסביר אותה גם לאנשים פשוטים. הרעיון היה מהפכני, אבל הוא נשאר במוחו, בין כתלי הכלא האכזרי...

ואז הגיע המפנה. הסולטן המרוקני שנעזר בחכמתו (ובארנקו...) של רבי אברהם ובדודו העשיר, הציע לאנגלים כופר גדול תמורת שחרורו, והוא אכן שוחרר. רבי אברהם התקבל בשמחה רבה בקהילה הספרדית באמסטרדם, שם פתח ישיבה ללימוד הקבלה. המיוחד בשיטתו שהיא נלמדה דרך רבי ישראל סרוג, תלמיד פחות מוכר של האר"י הקדוש. רבי ישראל למד עם האר"י לפני רבי חיים ויטאל, וגם הוא העלה על הכתב רעיונות משל האר"י.

רבי אברהם שינס מתניו וכתב את ספרו המפורסם "בית אלוקים – שער השמיים", בו הוא מסביר את רעיונות הקבלה בלשון פשוטה והגיונית. הספרים נכתבו בשפה הספרדית, כחלק משיטתו, להסביר באופן שיהיה מובן לכל אחד. בהמשך תורגמו לעברית ועוררו רעש גדול בעולם היהודי.

המתנגדים טענו כי כבר רבי חיים ויטאל הסתייג משיטתו של רבי ישראל סרוג, והסביר שרבי ישראל פגש את האר"י לפני שהגיע לכל השגותיו, ולכן התורה שלמד ממנו אינה משתווה למה שלימד את רבי חיים ויטאל בסוף ימיו. התומכים בו טענו כי רבי אברהם הכהן מכיר גם את כתבי האר"י של רבי חיים ויטאל, והוא משלב את החכמה של כל התלמידים.

את ספרו המסביר את סודות הזוהר בלשון שווה לכל נפש, פותח רבי אברהם במלים האלו: "המאור הגדול, המאיר אל עבר פני המזרח, השכל בני מהימנותא, המדריכם ומבהילם בדרך האמת, אל המחוז המאושר דעת סודות הא-לוהות, נמסרו למשה הרועה הנאמן, אדון כל הנביאים, מפי הדבר. והוא לבאים אחריו הזקנים והנביאים, והם לאנשי כנסת הגדולה, אשר מהם קיבל המאור הרבי שמעון בר יוחאי, עליו השלום, בביאור הרעיא מהימנא, אשר בחיבורו על פסוק 'קדש לי כל בכור' אמר מאמר אעריכנו פה, למען יהיה שער התחלתנו בו הולך ואור, ולמען יהיה לנו לראש פינה ולאבן שתיה לביאורנו זה" (בית אלוקים שער ראשון).

בספר טען רבי אברהם כי ה"צמצום" המפורסם שחידש האר"י "אינו כפשוטו", ובשיטה זו צידדו אחריו מקובלים גדולים כמו רבי יוסף אירגס ורבי דוד ניטו. ספרות מיוחדת חוברה על כך בהמשך, נגד השבתאים שטענו כי הצמצום הוא כפשוטו. הרמח"ל, הצמח צדק מחב"ד ועוד, הושפעו משיטתו של רבי אברהם. מנגד, רבי צדוק הכהן מלובלין התנגד אליה. כך שהמחלוקת אודות שיטתו נמשכה שנים רבות.

רבי אברהם נפטר בט"ז בשבט שצ"ה. בהלווייתו השתתפו שרים, אצילים ואנשים מהמעמד הגבוה, והוא נטמן בבית הקברות היהודי של אמסטרדם.