פרשת שקלים: למה נותנים דווקא מחצית השקל?

השבוע הוא השבוע האחרון של חודש שבט. במשנה מסכת שקלים נאמר "באחד באדר משמיעין על השקלים", ולכן בשבת האחרונה לפני ראש חודש אדר קוראים את פרשת שקלים מתוך פרשת כי תשא. בפרשה זו אנו לומדים על המצווה לתת פעם בשנה מחצית השקל: "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש".

הרמב"ם בהלכות שקלים פוסק, שהשקלים נועדו לכל צורכי קורבנות הציבור: תמידים, מוספים, נסכים ולחם הפנים. אך מעבר לצורך במימון קרבנות הציבור, כבר אמרו חז"ל במסכת מגילה שלמחצית השקל יש כוח מיוחד: "ידע הקדוש ברוך הוא שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו". בזכות מחצית השקל קיבלו ישראל כוח כנגד מעשיו של המן, ששקל לאחשוורוש כסף רב, מעשה שקשור גם הוא לחודש אדר.

ומדוע מחצית השקל?

על פי הקבלה, מחצית השקל רומזת לכך שאין שלמות באדם מצד עצמו. כל אחד לעצמו הוא רק חצי, ושלמותנו תלויה בהתקשרות לשורש העליון. המחצית מבטאת כלי חסר, והחיסרון הוא התנאי לקבלת השפע. בזוהר חדש נאמר שהשקל השלם שייך לצד הדין, ואילו המחצית שייכת לרחמים, כיוון שדבר שצריך השלמה – הוא מבקש רחמים, הוא פונה לקב"ה שישלים אותו, וזה מעורר רחמים על עם ישראל (ראה זוהר פ' כי תשא).

המקובלים, ובראשם האר"י בשער הכוונות, ביארו שמחצית השקל מכוונת כנגד חצי השם, י"ה, ואילו חצי השם השני, ו"ה, נמשך אחר כך על ידי הקרבנות. לפי זה, נתינת המחצית היא ההכנה, היא מחציתו של המעשה, והקרבת הקורבן בכסף הזה הוא השלמת המעשה.

לכן מתאימה מחצית השקל בחודש שבט. בשבט חל ראש השנה לאילנות, וביארו הראשונים שזה משום שביום זה עולה השרף באילנות, מתחיל התיקון הפנימי של הפרי להיגמר. חודש שבט הוא הזמן שבו החיים מתחילים לפעול מן השורש, וזה הזמן למחצית השקל, להתחלה הבלתי גמורה. פירותיה של מחצית השקל הם הקורבנות שעתידים להיות מוקרבים בכל השנה הקרובה. עכשיו הם כביכול חונטים, מגיעים לבישולם, ובהמשך יצאו אל הפועל.

חז"ל קשרו את מחצית השקל גם לחטא העגל. במדרש תנחומא נאמר שהכסף בא לכפר על הזהב, והמהר"ל בנתיבות עולם ביאר שהזהב מייצג שפע גדול ורב, בעוד שהכסף מייצג ערך מדוד יותר. אנחנו מכפרים על הרצון של היצר הרע להשקיע הרבה, בלי סוף זהב, בשביל עבירה, על ידי כך שאנחנו ממתנים את עצמנו, נותנים מחצית שקל כסף, אבל באופן קבוע, ולשם שמיים.

ספר החינוך מוסיף שעל ידי מחצית השקל מתאחד עם ישראל, שכן כאשר כל אחד נותן רק חצי, השלם נוצר מבין כולם. "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט", וכך העשיר יודע שהוא שותף שווה לכולם, הוא הביא חצי שמתחבר לשלם יחד עם כלל ישראל, עשירים ועניים.

רבי חיים ויטאל (בשער הכוונות דרושי פורים, ובפרי עץ חיים שער הפורים) מרחיב להסביר על פי הסוד, מדוע השקלים צריכים להיות הפתיחה של כל תהליך הגאולה דרך פורים ופסח. יש צורך לעשות תיקון לפני גילוי השכינה בפועל, ועניין השקלים הוא ההכנה הראשונה וההתקשרות לתיקון. אחרי שקלים מגיע זכור, שבו מבררים את הקליפות ומסלקים את הרע, אחר כך פרשת פרה המביאה אותנו לטהרה. אחרונה מארבע פרשיות היא פרשת החודש, המכינה אותנו באופן סופי להתחדשות.