מחקר ראשוני: קשר מובהק בין הקאות קיצוניות בהיריון לדיכאון אחרי לידה

נשים רבות חוות בחילות והקאות קלות בתחילת ההיריון, אך עבור כ-2% מהן הופך הדבר לסיוט מתמשך המכונה "היפרמזיס גרבידרום - הקאות יתר בהיריון". תופעה זו ידועה כמובילה לירידה במשקל, להתייבשות ואף לצורך באשפוז. לאחרונה הוכח כי היא נקשרת באופן מובהק לעלייה בסיכון לפתח דיכאון אחרי לידה, ואף לדיכאון במהלך ההיריון עצמו. בימים אלו מתפרסם מחקר רחב היקף החושף נתונים מדאיגים על הפגיעה הנפשית הנלווית לתופעה הפיזית.

המחקר, אשר מתבסס על רישומים רפואיים מקיפים בבתי חולים בפינלנד, ניתח נתונים של לידות שהתרחשו בין השנים 2004 ל-2017. קבוצת המחקר כללה 4,265 נשים שאובחנו עם הקאות יתר חמורות בהיריון הראשון שלהן, והשוותה אותן ליותר מ-300 אלף נשים ללא אבחנה זו.

המחקר הוכיח כי נשים שסבלו מהקאות יתר חמורות בהיריון נמצאו בסיכון גבוה משמעותית לדיכאון טרם הלידה. שיעור הנשים עם הקאות יתר עמד על כ-8.8%, לעומת 1% בלבד בקבוצת הביקורת. במילים אחרות, הסיכון לדיכאון לפני הלידה היה גבוה פי 5.2 בקרב הנשים שסבלו מהתופעה.

המגמה נמשכה גם לאחר הלידה: כ-4.9% מהנשים בקבוצת המחקר אובחנו עם דיכאון אחרי לידה, לעומת שיעור נמוך בהרבה בקבוצת הביקורת. הסיכון לדיכאון אחרי לידה היה גבוה פי 3.6 אצל נשים שסבלו מהקאות יתר חמורות.

החוקרים טענו כי הקשר המובהק בין הקאות יתר חמורות לבין דיכאון, מדגיש כי לא מדובר רק בתגובה פסיכולוגית לסבל פיזי קשה, אלא ככל הנראה מעיד על מנגנון ביולוגי משותף שטרם נחקר. החוקרים אף טענו לקשר דו-כיווני, כלומר - המצוקה הנפשית עלולה להחמיר את הבחילות, ואף להיפך.

לטענת החוקרים, המחקר מדגיש את החשיבות של הענקת טיפול רב מערכתי לנשים עם היפרמזיס גרבידרום, הן במהלך ההיריון והן בתקופה שלאחר הלידה. הם אף קראו למערכות הבריאות להכיר בקושי הנפשי המתמשך של המטופלות הללו, ולהקצות להן משאבים מתאימים.