מה קורה ללחץ הדם שלכם כשאתם אוכלים פופקורן?

פופקורן הוא אחד המאכלים המבלבלים ביותר מבחינה בריאותית. 

מצד אחד הוא מזוהה עם עם חטיפים עתירי נתרן, ומצד שני, הוא עשוי מדגן מלא, דל בקלוריות ועשיר בסיבים תזונתיים שבריאים לנו. אז איך מפיקים ממנו את המירב? במחקר שנעשה לאחרונה מסבירים רופאים ותזונאים מרחבי העולם שהכול תלוי במה שאנחנו עושים לגרגר התירס ואיך אנחנו אוכלים אותו, כי הפוטנציאל של הגרעין הוא אותו פוטנציאל. 

כשמכינים פופקורן מגרעיני תירס טבעיים, בלי תוספת מלח ובלי חמאה, הוא נחשב למזון דל נתרן באופן טבעי. רופאים בתחום הקרדיולוגיה והתזונה הקלינית מציינים כי מזונות דלי נתרן ועשירים בסיבים תורמים לאיזון לחץ הדם ואף עשויים לסייע בהפחתתו לאורך זמן.

ד״ר אמריקאי המתמחה בבריאות הלב הסביר באחד מראיונותיו כי “פופקורן טבעי הוא למעשה דגן מלא, וכמו שיבולת שועל או אורז מלא, הוא יכול להשתלב בתפריט שמטרתו שמירה על לחץ דם תקין”. גם בעניין הסיבים התזונתיים, הפופקורן מככב. הסיבים מסייעים באיזון רמות הסוכר בדם, משפרים תחושת שובע ותורמים לפעילות תקינה של כלי הדם, עד כדי כך שרופאים באירופה מציינים כי תפריט עשיר בסיבים נקשר במחקרים, לירידה מתונה אך עקבית בלחץ הדם. 

אך מה בנוגע לפופקורן רגיל שמוכרים לנו בקולנוע או בשקיות המוכנות בסופר? כאן כדאי להיזהר שכן פופקורן כזה מכיל לעתים כמויות גבוהות מאוד של נתרן - שגורם לגוף לאגור נוזלים, מעלה את נפח הדם ועלול להעלות את לחץ הדם, במיוחד אצל אנשים הרגישים למלח. "קערה אחת של פופקורן יכולה להכיל יותר נתרן מארוחה שלימה", מזהיר גם רופא פנימי מאנגליה. "מעבר למלח, חמאה ושומנים רוויים אינם מעלים לחץ דם ישירות, אך הם תורמים לעלייה במשקל ולפגיעה בכלי הדם בטווח הארוך. למעשה, השילוב של מלח ושומן הוא זה שהופך את הפופקורן הקלאסי לבעייתי עבור הלב".

אז מה עדיף לעשות?

הכי טוב להכין פופקורן בצורה המסורתית, בסיר עם מעט שמן מגרגירי תירס. אם אתם ממש רוצים לשמור על הבריאות שלכם תוך כדי, הימנעו מהוספת מלח. זה אולי יהיה פחות טעים, אבל אתם יכולים לנסות להוסיף תבלינים אהובים ללא מונוסודיום או נתרן, אלא בצורתם הטבעית והטהורה. זה יכול להיות למשל פפריקה מתוקה, כמון, שום יבש או אפילו שמרי בירה, שיעניקו לפופקורן שלכם טעם גבינתי טעים. 

לסיכום, פופקורן הוא דוגמה מושלמת לכך שמזון אחד יכול להשפיע בצורה שונה לגמרי על הגוף, בהתאם לאופן ההכנה. בגרסה הטבעית שלו, הוא יכול להיות נשנוש ידידותי ללחץ הדם וללב. בגרסה המלוחה והחמאתית, הוא עלול להפוך לעומס מיותר על כלי הדם, הלב ושאר איברי הגוף.