תרומות ומעשרות – איך עושים את זה?

התורה מצווה אותנו להפריש תרומות ומעשרות מכל דבר שנאכל מן הצומח. הלכות תרומות ומעשרות נשמעות מסובכות, ואכן, ב"ה מי שקונה אוכל עם הכשר מהודר אינו צריך להפריש תרומות ומעשרות – משגיח הכשרות כבר עשה זאת. אבל ראשית כל, זה לא באמת כל כך מסובך, אפשר ללמוד בזמן קצר את העקרונות. שנית, לפעמים קוטפים פירות באופן עצמאי, או קונים בשוק שאין עליו השגחה, ולכן חשוב להבין את העקרונות.

ראשית צריך לדעת: טבל הוא איסור חמור מאוד. הוא נחשב לגזלת שבט הכהונה, ולהפרה של חובת המעשרות. ולכן מי שיודע איך לעשר – יכול לעשר ולאכול במקרה הצורך, ומי שלא – לא יאכל במקרה של חשש טבל. יש המון פירות כשרים ומהודרים בכל מקום בארץ. בחו"ל אין צורך במעשרות.

ובכן, מה זה בכלל תרומות ומעשרות? וכמה כאלו יש?

התורה מצווה להפריש, קודם כל, תרומה מכל הצומח (ישנה מחלוקת האם מן התורה חייבים רק דגן, תירוש ויצהר, כלומר מזונות, יין ושמן, או כל הצומח. המחלוקת לא הוכרעה לגמרי). שיעור התרומה הוא אחד משישים, כאשר היא מובאת לכהן. אבל בזמננו, שאין כהן מיוחס ואין טהרה, מפרישים רק אחד ממאה. את התרומה משליכים, כי אסור לאכול אותה (לארגוני כשרות יש הסדר עם גני חיות, כך שמוכרים חלק מבעלי החיים לכהן, ומותר להאכיל תרומה לבהמת הכהן. אם ביקרתם בגן החיות התנכ"י וראיתם פיל בולס ערימת אשכוליות, יש מצב שהן התרומה מהאשכולית שקניתם בסופר אתמול).

אחרי שהופרשה תרומה, ניתן להפריש מעשרות. ישנן שתי הפרשות מעשר, ושלושה סוגי מעשרות. כיצד?

מעשר ראשון הוא הפרשת עשרה אחוזים מהמאכל המופרש. כשמו כן הוא – מעשר, עשירית. המעשר שייך ללוי. בזמננו, שאין לויים מיוחסים, אוכלים את המעשר הראשון, שכן בדיני ממונות, המוציא מחבירו – עליו הראיה. המעשר הראשון אינו קדוש, אלא הוא בעל שייכות ממונית בלבד.

ההפרשה השנייה היא בתורנות: יש שנים שמפרישים בהן מעשר שני. את המעשר השני יש לאכול בירושלים בקדושה על ידי הבעלים, ובזמן הזה פודים אותו בכסף, שכן אין לנו אפשרות להיטהר מטומאותינו.

יש שנים שמפרישים בהן מעשר עני. זה הכי פשוט – נותנים אותו לעני.

לכן, אם אדם רוצה לאכול טבל ודאי, הוא צריך להפריש ממנו מאית כתרומה, לאחר מכן להפריש עשירית כמעשר ראשון, ועוד עשירית כמעשר שני או מעשר עני (השנים אבד"ה בתוך מחזור שמיטה אחד הן מעשר שני, והשאר – מעשר עני).

אלא שכדי לאכול את המעשר השני, שהוא עשירית מהמאכל, יש צורך לפדות אותו בכסף. איך פודים? זה עניין מסובך, שתלוי בהרבה פרטים. רק תלמיד חכם יכול לעשות אותו. אך ישנו ארגון שנקרא "קרן המעשרות", ותמורת מנוי שנתי הם מבצעים עבורנו את הפדיון. הם מעבירים את המעשר עני לארגוני צדקה מוכרים. מי שמנוי לקרן המעשרות מקבל נוסח שאותו הוא יכול לומר לפני הפרשת מעשר, ולעשות זאת בקלות. במקרה של שאלה ניתן להתייעץ עם רבני הקרן בטלפון.

ולא לשכוח: לפני הפרשת תרומות ומעשרות מטבל ודאי יש לברך: "ברוך... אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומות ומעשרות".

ועוד דבר אחד חשוב: חובת מעשרות חלה אחרי גמר מלאכה. גמר מלאכה הוא איסוף הפירות לתוך כלי, או הכנסתם לבית. אם אוכלים פרי ישר מן העץ, הוא פטור ממעשרות (כמובן ברשותו של בעל הפרדס).