10 המכות מזווית שלא הכרתם: פירוש קצר ומרתק לשולחן השבת

בספר תהילים (קה, כז) נאמר על ניסי יציאת מצרים כך: "שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם". ה"זרע שמשון" מעיין בדיוק הלשוני של הפסוק, ומסביר כי יש כאן חלוקה מהותית בין שני שלבים ושני קהלי יעד בתהליך הגאולה.

השלב הראשון - "שמו בם דברי אותותיו": שלב זה מופנה כלפי עם ישראל. משה ואהרון נצטוו לבצע שלושה אותות ספציפיים מול זקני ישראל כדי לעורר את אמונתם. למרות שבני ישראל ידעו כי טרם מלאו ארבע מאות שנה לגלות. האותות הללו - יחד עם מילות הצופן "פקוד יפקוד" - היו הכרחיים כדי לטעת בהם את הידיעה שעת הגאולה הגיעה, ושמשה הוא שליח אמת.

השלב השני - "ומופתים בארץ חם": לאחר שנתבססה האמונה בקרב ישראל, הגיע השלב המופנה כלפי המצרים. אלו הן עשר המכות (שבע מתוכן מופיעות בפרשת וארא) שהונחתו על "ארץ חם" - היא מצרים. המופתים הללו לא נועדו רק לשם ענישה, אלא כדי להפגין את שליטתו המוחלטת של הקדוש ברוך הוא בטבע, ולהוכיח למצרים ולעולם כולו כי "אני ה' בקרב הארץ". דברים אלו תואמים במדויק לנאמר בפסוק: "ויאמן העם" (שמות ד, לא), ולדברי חז"ל (ילקוט שמעוני פרשת בשלח רמז רמ) "לא נגאלו ישראל אלא בזכות האמונה". לאמונה זו זכו, מסכם ה"זרע שמשון", אחר שראו את האותות שעשה להם משה.