הטעויות שהורים עושים עם ילדים, רק כי הם לא מכירים את העולם שלהם

"וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים", זה כל החינוך.

בפרשת השבוע, פרשת שמות, אחת מגזרותיו הקשות והרעות של פרעה מלך מצרים היא הרצון להמית תינוקות שיוצאים מרחם אִמָם, וכנאמר, "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת וגו', בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ". בניגוד לרצון פרעה ועל אף גזירתו הרעה, המיילדות העבריות יוכבד ומרים אינן שומעות לקול פרעה, מוסרות נפש עבור התינוקות, ולא די שמסייעות בלידת התינוקות – אלא דואגות למחייתם ולהצלתם מפני פרעה. וכך אמר הכתוב: "וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת האלוקים, וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים".

עלינו לדעת, שעולם הילדים הוא עולם שונה לחלוטין מעולמם של המבוגרים. עולמו של ילד הוא עולם מלא בדמיון, גילויים, סקרנות, רגישות יתר וחוסר ביטחון. הילדים חווים את המציאות דרך עיניים תמימות ורגישות, שבהן רגשות וצבעים בולטים הרבה יותר מאשר אצל המבוגרים. ההבנה שכל ילד תופס את העולם בדרך ייחודית משמשת בסיס חשוב בחינוכם ובהתפתחותם. ילדים לומדים ומעבדים מידע דרך חוויות משחק, סיפורים ומגע רגשי. בנוסף, עולם הילדות מאופיין בצורך ביציבות ובביטחון, לצד חיפוש אחר עצמאות וגילוי עצמי. הילדים, לעיתים קרובות, מתמודדים עם רגשות חזקים וקונפליקטים פנימיים, ועיניהם נשואות אלינו, המבוגרים. מבחינתם אנו, ההורים והמורים, הם האדם המבוגר שיכול להיות להם כמגן ועוגן בחייהם ודוגמא אישית לחיים. גם אם הם לא מראים לנו זאת, עלינו לדעת שהם משוועים ומשתוקקים שנהיה להם כמורה דרך, שניתן להם אוזן קשבת ולב מבין, ובעיקר שנתמוך וניתן להם חיות בגוף ובנפש.

אחת התכונות המרכזיות של עולם הילדות היא הצורך ביציבות ובמסגרת מוגדרת, שמעניקה לילד תחושת ביטחון ובסיס שממנו הוא יכול להרחיב את האופקים ולחקור את העולם בצורה בטוחה. יחד עם זאת, ילדים נמצאים גם בשלב שבו הם מפתחים את זהותם האישית, ומנסים להבין מי הם בתוך החברה והסביבה שלהם. תהליך זה מלווה לעיתים באתגרים רגשיים, שבהם הילד מפתח יכולות של ויסות רגשי, פתרון קונפליקטים ובניית מערכות יחסים משמעותיות. חשוב לזכור כי כל ילד הוא ייחודי, עם קצב התפתחות שונה, נטיות ותחומי עניין משלו. לכן החינוך צריך להיות מותאם אישית, תוך התחשבות בצרכיו ובהעדפותיו של הילד. גישה חינוכית המשלבת חום, הקשבה ותמיכה תאפשר לילדים לפרוח ולהגיע למימוש הפוטנציאל שלהם.

בנוסף, עלינו להיות מודעים לכך שעולם הילדים מושפע מאוד מהסביבה שמסביבם – המשפחה, בית הספר, חברים וקהילה. כל אלה מהווים חלק מרכזי בעיצוב האישיות והערכים של הילד. כשאנו משקיעים ביצירת סביבה חיובית ותומכת, אנחנו תורמים בצורה משמעותית להתפתחות ילד בריא, מאושר ומוכן להתמודד עם אתגרי החיים.

הכרת עולמם של הילדים – מעיקרי חובת ההורים והמורים
התבוננות מעמיקה בעולמם של הילדים מאפשרת לנו להיות מלווים טובים יותר בתהליכי ההתפתחות שלהם, לפתח איתם תקשורת אפקטיבית ולבנות בסיס איתן לחיים בריאים ומאושרים בעתיד. עולם הילדים הוא עולם של פלאות, וככל שנכבד ונעריך אותו – כך נוכל להעניק להם את התנאים הטובים ביותר לצמיחה ולהגשמה עצמית.

בעיות רבות בחינוך נוצרות ומתפתחות בגלל חיסרון ומודעות להכרת עולמם של הילדים. לא מעט הורים ומורים, מבלי לשים לב ולמרות הכוונות הטובות שלהם, עלולים לעיתים לעשות טעויות משמעותיות בגלל חוסר היכרות מעמיקה עם עולם הילדים ועם צרכיהם הייחודיים. כדי להבין עד כמה הדברים נכונים וטעונים תיקון, אביא מספר דוגמאות לטעויות נפוצות שיכולות להיגרם כתוצאה מחוסר הבנה זו:

1. ציפיות בלתי מציאותיות: לעיתים המבוגרים מציבים לילדים מטרות ויעדים שאינם מותאמים לגילם או לרמת התפתחותם, מה שיוצר לחץ מיותר ומוביל לתסכול ותחושת כישלון אצל הילד.

2. חוסר הקשבה לרגשות הילד: מבוגרים עלולים לזלזל ברגשות הילד או להתייחס אליהם כאל "שטויות" או "ילדותיות", במקום להבין שהרגשות האלה אמיתיים וחשובים להתפתחותו. הוא ילד, לא מבוגר.

3. תשומת לב לא מספקת למשחק וליצירתיות: משחק הוא כלי לימוד מרכזי עבור ילדים, אך לעיתים המבוגרים מתייחסים אליו כאל בזבוז זמן, במקום להכיר בו כאמצעי משמעותי ללמידה ולהתפתחות.

4. אי הבנת הצרכים הקוגניטיביים והחברתיים: ילדים לומדים בקצב שלהם, וזקוקים להדרכה מותאמת. כאשר ההורים והמורים אינם מספקים תמיכה מתאימה, הילד עלול להרגיש לא מובן או מנותק.

5. תגובה קשוחה או ענישה לא מתאימה: ענישה חמורה או תגובות רגשיות מוגזמות על התנהגות שלא מובנת או מתקבלת על ידי המבוגר, עלולות לפגוע בביטחון העצמי של הילד ולגרום לניתוק רגשי.

6. חוסר סבלנות: ילדים זקוקים לזמן כדי להבין וללמוד ובעיקר את מהות החיים. מענה מיידי או ציפייה לתוצאות מידיות לא תואמת את קצב ההתפתחות הטבעי שלהם, ודרך זו יכולה להביא לתוצאות הרסניות.

7. התמקדות בתוצאות ולא בתהליך: מבוגרים שוכחים לעיתים שהלמידה היא תהליך, ולא רק תוצאה, ומכוונים את הילד להשגת ציונים או הישגים מבלי לשים דגש על ההבנה והחוויה עצמה. ובכלל כל החלק שהיה בדרך כתהליך וכאמצעי אינו מוערך ומועצם, וזה ההפך מחינוך ומצמיחה.

8. אי הכרה בשוני בין ילדים: לעיתים הורים משתמשים במשפטים הרסנים ושגויים, כגון: "למה אתה לא כמו אח שלך?". לא זו הדרך. עלינו להכיר ולדעת שכל ילד הוא יחיד ומיוחד ושונה מחברו. הכללות או השוואות בין ילדים עלולות לפגוע במוטיבציה ובהערכה העצמית.

ילדים תלושים ומנותקים?
"כי האדם עץ השדה". ילד הוא כמו פרח שרוצה לצמוח ולגדול כעץ שיניב פרות מתוקים ועלים טובים ויפים. הפרח צריך טיפול וטיפוח והשגחה מתמדת, וללא כל זאת, הפרח יתכופף וידעך, ולבסוף יתייבש. כך בדיוק הילדים גדלים. הם צריכים טיפול וטיפוח, ובעיקר חיוּת. עלינו להפיח בילדינו נפיחה של חיות, ולא להפך.

שימו לב היטב מה קורה בדורנו. הילדים גדלים כעדר תועה ותוהה. אכן, הם קמים בבוקר, הולכים לביה"ס, אוכלים שותים משחקים וכו', אבל... חסר להם התבלין העיקרי בחייהם, תבלין ושמו "חיות", וזה עיקר הסיבה לכך שהם מחפשים את החיות "המדומה" בטלפון, ברחוב, באתגרים מסוכנים, בריגושים שונים ועוד. "חיות" – זה אומר לדבר איתם עם אור בעיניים, עם חיוך בפנים. "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך". חיות זה אומר לצאת מהשגרה ומ"מצוות אנשים מלומדה". מאחורי כל מבחן וציון יש נפש ונשמה של ילד. צריך לתת לו חיות ולהאיר לו את הרוח המסורבלת בתוכו, בדיוק כמו שעשתה בתיה בת פרעה כשמצאה את משה בתיבה: "וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו". ותפתח – העניים שלנו רואות, אבל לא פתוחות לכל המתרחש סביבנו. 

ברגע שנפקח את עינינו, פתאום נתחיל לראות את הילד: "ותראהו והנה נער בוכה". מיד נגלה שאותו ילד שמחייך ואומר "בוקר טוב", הוא מחופש בתחפושת, כמשל הליצן שבוכה מתחת למסכה הצוחקת. "ותחמול עליו" – חודרים אל הנפש של הילד, מתחילים לדבר אתו, להרגיש אותו, לחוש אותו, לומר לו שאנחנו מבינים אותו. נגיש לו עזרה מקצועית, ללא נגיעה כפי שהמערכת מאלצת אותנו. ניתן לו כבוד והערכה עצמית שהוא הכי טוב שיש במה שהוא, אף על פי שהוא לא "השפיץ של הישיבה" "או "המצטיין בבגרות". כן, בשבילנו הוא הכי טוב והכי מצטיין, כי הוא ילד שבא לעולם, וכל העולם נברא בשבילו, בדיוק כמו לכל אחד מאתנו.

אל תכבו את הגחלת. תנו לילדים לחיות, חיות של קדושה עם שמחת חיים אמיתית, ואז תגלו כמה זה היה חסר להם.

הרב ישראל אזולאי הוא קצין ביקור סדיר ויועץ חינוכי במחלקת יהלו"ם של הידברות.