הדשא של השכן ירוק יותר? לא כשמסתכלים מבפנים

השוואות בין בתים קורות כמעט בלי שנרגיש. ביקור אצל חברים בבית "מנקר עיניים" או תמונה אקראית של סלון מדוגם, מספיקים בשביל שהבית שלנו ירגיש לנו פתאום פחות מעוצב ויפה או פשוט "לא מספיק". אבל האמת היא שאין באמת מודל נכון לאיך בית צריך להיראות וזה משתנה מאדם לאדם וממשפחה למשפחה. מה שבטוח הוא שאין סיבה אמיתית למדוד את הבית שלנו לפי סטנדרטים של אחרים.

הבתים שאנחנו משווים אליהם את שלנו, לא מראים את הרגעים האמיתיים מתקיימים במציאות היומיומית, בחיים עצמם. בית אמיתי הוא דינאמי ומותאם לשגרה יומיומית, לילדים, לעבודה, ובעיקר לצרכים שלנו. אין כל סיבה להפוך אותו למוזיאון, לבית "טרנדי", או לכזה שעומד בסטנדרטים של כולם. 

שאלה אחת שתשאלו את עצמכם תהיה הקו המנחה: האם הבית שלי משרת אותי ואת מי שחי בו? אם נוח לנו, אם יש מקום לדברים החשובים באמת ואם הבית מאפשר מנוחה ותפקוד ראויים, סימן שאתם חיים בבית טוב. עיצוב, טרנדים וסדר מדוגם הם בונוס, אך ממש לא הכרחיים ובטח שלא מדד לבית מוצלח. 

חשוב גם לזכור כי לכל בית יש נקודת פתיחה אחרת. גודל, תקציב, מספר נפשות, שלב בחיים ואפילו שעות הפנאי, שמשתנים ממשפחה למשפחה ומשפיעים על התנהלות ומראה הבית. הדשא של השכן תמיד נראה "ירוק" יותר. ההשוואה האינסופית רק יוצרת תסכול מיותר, במקום לקבל ולשמוח בחלקנו.

יש מי שזקוק לבית מינימליסטי ושקט כדי להרגיש בו טוב, ויש מי שחי טוב דווקא בסביבה עמוסה. אין כאן נכון או לא נכון, יש רק מה שעובד בפועל. כשמפסיקים לנסות להתאים את הבית לאידיאל חיצוני, קל יותר להסתפק ולשמוח במה שיש לנו. הבית מתפקד? הילדים שמחים? יש שלום ואחווה? אז אתם כנראה בדרך הנכונה.

הבית שלנו לא אמור להרשים אף אחד, הוא אמור להתאים לצרכים האישיים שלנו ולשרת אותנו.  ברגע שמזכירים לעצמנו את זה, שמים סוף להשוואות ומתרכזים בקיים - במשפחה שלנו, בשלום הבית ובדברים החשובים באמת.