פרשת מקץ מזווית שלא הכרתם: פירוש קצר ומרתק לשולחן השבת

.בפרשת השבוע, פרשת מקץ, נאמר: "ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה לחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו" (בראשית מא, נה)

רש"י מסביר את המילים "אשר יאמר לכם תעשו" כך: "לפי שהיה יוסף אומר להם שימולו", כלומר יוסף ציווה למצרים למול את עצמם.

שואל ה"זרע שמשון": יש להקשות איך יתכן שיוסף יכריחם למול, והלא עדיין היו מצריים, ואין המילה הזו לשם גירות, וקיימא לן (שו"ע יו"ד סימן רס"ג סעיף ה) אסור למול גוי שלא לשם גירות. ובפרט לפי מה שכתב הט"ז שם (סימן קנח ס"ק ג) שכיוון שידוע מחז"ל שאברהם אבינו יושב על פתח גיהנם ואין מניח אדם מהול מישראל לירד בתוכה, אם כן מי שמל נכרי מבטל סימן זה מישראל. ולפי זה קשה ביותר איך יוסף הכריח אותם למול.

מתרץ ה"זרע שמשון": "יש לפרש שיוסף היה יודע כי כל ענין מכירתו היתה מחמת שהיתה סיבה מאת הקדוש ברוך הוא שירדו למצרים וישתעבדו שם, ועיקר הגלות היה לפי שישראל ביטלו קיום ברית מילה במצרים, כמבואר במדרש (שמות רבה א, ח), שכשמת יוסף הפרו ברית מילה ומחמת כן התחיל הגלות.

"ולפי זה אותם שנולדו ומתו במצרים לא יהיה אפשר לאברהם להבחין אותם ולהציל אותם מגיהינום לפי שהיו ערלים, ולכן נתחכם יוסף למול גם את המצריים כדי לבטל סימן זה מן הדור ההוא, כדי שאברהם לא יביט בדור ההוא בסימן המילה, אלא יציל מן הגיהינום כל מי שהוא מזרע ישראל סתם או כל מי שסבל הגלות במצרים", מסיים ה"זרע שמשון" את דבריו.