הישראלים צורכים יותר שמן זית בחנוכה - אבל האם זו הבחירה הנכונה?

שמן הזית תופס מקום של כבוד בחג החנוכה בזכות נס פך השמן (בבית המקדש השתמשו אך ורק בשמן זית כתית טהור להדלקת המנורה), אך גם מבחינה תזונתית מדובר בבחירה מוצלחת. שמן זית עשיר בנוגדי חמצון ובחומצות שומן חד בלתי רוויות המסייעות בהפחתת דלקות, בשמירה על בריאות הלב ובייצוב רמות הסוכר. שילובו במאכלי החג מאפשר ליהנות מטעמים מסורתיים.

למרות המיתוג של החג כעמוס בטיגון, לא חייבים להשתמש בכמויות גדולות של שמן. טיגון עדין או אפייה בתוספת מעט שמן זית יכולים להעניק טעם עמוק וניחוח חמים, בלי להעמיס שומן מיותר. בחלק מהמתכונים ניתן להסתפק בכף או שתיים בלבד, מה שמאפשר ליהנות מהאיכות של השמן ללא העמסה קלורית גבוהה.

במטבחי בריאות רבים ממליצים להשתמש בשמן זית גם במנות קרות של החג: סלטים עשירים בירקות טריים, גבינות קלות ותיבולים ארומטיים מתחברים בצורה מושלמת לטעמו של השמן. כך ניתן ליצור ארוחת חג קלילה אך עשירה בחומרים חיוניים. גם ילדים יכולים להרוויח מהשימוש בו. נגיעה קטנה של שמן זית בצלחת מסייעת בספיגת ויטמינים מסיסי שומן כמו A ו-K, ומקדמת הרגלי אכילה נכונים.

שאלת הטיגון בשמן זית מעוררת לעיתים ויכוח, אך מחקרים מראים ששמן זית מסוג כתית מעולה יציב יחסית בחום בינוני ומתאים לטיגון קל. הטמפרטורה שבה השמן מתחמצן ונהרס גבוהה יחסית, ולכן שימוש בו לבישול ולטיגון קצר אינו מהווה בעיה בריאותית. בנוסף, נוגדי החמצון שבו מגינים עליו מפני פירוק מהיר, מה שמבדיל אותו משמנים אחרים.

עם זאת, כאשר נדרש טיגון עמוק ורציף, תזונאים רבים מציינים ששמן קנולה או שמן חמניות עשויים להתאים יותר, משום שהם בעלי טעם נייטרלי ועמידות גבוהה יותר לחימום ממושך. שמנים אלו גם זולים יותר לשימוש בכמויות גדולות. למרות זאת, יש לזכור שהם עוברים לרוב תהליכי זיקוק, דבר שמפחית חלק מהערכים התזונתיים שלהם בהשוואה לשמן זית.

שמן זית מצוין למנות חמות וקלות, טיגון עדין, סלטים ותיבול. לטיגון עמוק אפשר לבחור גם בשמנים אחרים, אך תמיד להעדיף שמנים טריים ולא להשתמש בשמן שחומם מספר פעמים. המסורת והבריאות יכולות ללכת יחד, ושמן הזית מוכיח זאת היטב. בחירה בו במהלך החג מדגישה את ערכי הפשטות, האור והטבע, ומאפשרת ליהנות ממאכלים אהובים בלי לוותר על מה שטוב לגוף.