רגע לפני החטא: דבר תורה קצר לשולחן השבת - פרשת וישב

"וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי"

"אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים".

(בראשית ל"ט, ח'-ט')

אשת פוטיפר משדלת את יוסף לחטוא, אך הוא איננו משתף פעולה.

מדוע יש צורך לכתוב "וימאן" והרי מבינים זאת לבד מהמשך הפסוק המתאר כי יוסף מסרב לחטוא? כפי שכתוב: "הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וכל יש לו נתן בידי… ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וגו'".

ה"שפת אמת" מביא הסבר נפלא:

התורה מלמדת אותנו כיצד יש לנהוג כאשר ניצבים בפני פיתוי לחטוא. ראשית כל "למאן", כלומר, עוד לפני כל הסיבות השכליות – על האדם לסרב רק מעצם הידיעה כי הוא עומד לעשות כנגד רצון השם.

רק לאחר מכן יגיעו תורם של ההסברים המנומקים "הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וכו', כפי שציין יוסף בהמשך הסיפור.

כאשר האדם מתנהג כך, ומסרב לחטוא רק משום שכך ה' ציווה בלי לחשוב על הטעמים לאיסור – זוכה בהמשך לקבל סיוע מהשמיים להבין את הטעמים כפי שהם, כפי שנאמר "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת" (מסכת אבות).

"פירוש, בתחילה מיאן בעבירה בלי טעם, רק כמו שאמרו חז"ל, אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר, רק מה אעשה אבי שבשמים גזר עלי. ואמת, שעל ידי יראת שמים זה זוכין אח"כ למצוא טעמים לבחור בטוב ולמאוס ברע. לכן, על ידי 'וימאן', בא לנתינת טעם… הוא שאמרו חז"ל (אבות, ג, ט), כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת…".

הרב שניר גואטה - מה תרוויח משמירת מצוות? צפו