בשביל מה יש בלבול בעולם? שיהיה לפי הסדר!

"ויהי כי זקן יצחק, ותכהינה עיניו מראות", והוא קורא לעשיו ורוצה לברך אותו.

עשיו הוא האיש הרע בסיפור, והוא עומד לקבל ברכות! רבקה מבינה שהברכות מגיעות ליעקב, שהוא זה שראוי להן, והיא פועלת בערמה. רבי שמעון אומר: ערמה זו חכמה. רבקה נוהגת בחכמה, היא מכינה מטעמים ליצחק ומלבישה ליעקב את בגדי החמודות. הם העלו ריח ניחוח, ריח גן עדן. יצחק הריח את הריח המתוק הזה, "ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו השם...", והוא מברך את יעקב בכל הברכות.

ואז מתרחשת דרמה גדולה מאוד. יעקב יוצא, עשיו נכנס, יצחק שואל: מי אתה? ועשיו קורא: "אני בנך בכורך עשיו!". ואז – "ויצעק צעקה גדולה ומרה"...

יש כאן סיפור של מרמה. אמנם הברכות הגיעו למקום הנכון, הן היו מוכרחות להגיע ליעקב, אבל השאלה הגדולה היא: למה הברכה לא יכולה להגיע ביושר? למה זה לא בא בסדר נכון? למה בצורה כזו, כמו אצלי בחיים, שיש בלגן? למה אחותי עקפה אותי? למה אני מגדלת מלא ילדים בקופסת גפרורים? למה דברים לא זזים? למה יש כזה בלבול בעולם? שיהיה לפי הסדר!

בא הזוהר הקדוש ומגלה לנו סוד: יעקב אבינו היה גלגול של אדם הראשון, ודמה לו מאוד. רבקה הייתה גלגול של חווה ודמתה לה, ועשיו היה גלגולו של הנחש, זה שפיתה את חווה.הסיפור של הברכות הוא המשך הסיפור הזה שאנחנו מכירות מפרשת בראשית, סיפורם של אדם וחווה בגן עדן - שהנחש קינא בהם כל כך, שהוא פיתה את חוה, זרק בה זוהמה וקלקל את הכל.

זה קרה בפרשת בראשית, וכאן, בפרשת תולדות, נמצא ההמשך של הסיפור.

כשיעקב לובש את בגדי החמודות הוא מפיץ ריח גן עדן, כי זה שלו, אלה הבגדים שלו. אומר הזוהר הקדוש: משום זה הלך יעקב במרמה ועקשות, הביא ברכות על יעקב שהוא כמו אדם הראשון, ונלקחו מהנחש שהוא שפת שקר, שהרבה שקר אמר והרבה שקר עשה כדי להביא קללות על העולם. ומידה כנגד מידה נועד יעקב לקחת מאותו נחש כל אלו ברכות, ונשאר הנחש בקללות ולא ייצא מהן לעולם". תגידי אמן.

זה עוד זוהר שמראה לנו שבחיים האלה אנחנו לא תמיד רואים את התמונה הנכונה והמדויקת. גם אני כאן בעולם המשך של סיפור שאני לא יודעת את תחילתו. אני לא יודעת מה היה. למה דווקא השכנה הזאת? ודווקא הבעל הזה? הבית הזה? התיקון הזה?

זה הכל מדויק. לכל דבר יש סיבה.

מתוך דפי שירת הלב.

לרפואת והצלחת הילדה חגית בת שרהל'ה.