רבקה אימנו ועפרון החיתי - מה הקשר? פירוש נפלא לפרשת חיי שרה

אליעזר עבד אברהם, בצאתו למלא את ציווי אדונו למצוא שידוך ליצחק, מבקש מהקב"ה סימן להצלחתו:

"והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני". (בראשית כ"ד, י"ד)

ומסביר רש"י מדוע ביקש אליעזר דווקא את הסימן הזה, של נערה שתציע לעשות עמו חסד ולשאוב מים לא רק עבורו אלא גם עבור גמליו:

"אותה הוכחת לעבדך ליצחק" – ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים, וכדאי היא ליכנס בביתו של אברהם".

בעל "הכלי יקר" על אתר מסביר מדוע הפרשה המתארת את שליחותו של אליעזר נסמכה לפרשה בה אברהם קונה מעפרון החיתי את מערת המכפלה כדי לקבור בה את שרה:

"סמך פרשה זו לפרשת עפרון החתי כי גם הוא היה מזרע כנען שנאמר 'וכנען ילד את צידון בכורו ואת חת' (בראשית י' ט"ו). ועפרון היה רע עין, על כן צוה להרחיק הכנענים שהם בעלי עין הרע, כי הכסף יענה ויעיד על הכל, וכל אדם ניכר בכיסו אם זך וישר פעלו, ואין לך מצרף וכור הבחינה על האדם כי אם הכסף והזהב. וכן אמר שלמה (משלי י"ז ג') 'מצרף לכסף וכור לזהב', כי הרוצה לצרוף האדם ולבחנו ילך אל הכסף ויראה מה טיבו, וכן כור להבחין בו האדם, ילך לזהב ויראה איך האדם מתנהג בו, כי אם יעמוד בצדקתו בעסק ממון, בכל תושיה יתגלה כי שלם הוא, וכן להפך".

התנהלותו של אדם בעסקי הממון, הכסף והזהב מהווה מדד המעיד האם מידותיו שלמות – או חלילה מקולקלות. עפרון החיתי, "שאמר הרבה ואפילו מעט לא עשה" (רש"י בראשית כ"ג ט"ז), ובסופו של המשא ומתן עם אברהם 'סחט' ממנו סכום עתק של "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר" – הוא אב הטיפוס של צרי העין. אליעזר, בבואו למלא את שליחותו, חיפש את הנערה שמידותיה מנוגדות לחלוטין לאלו של עפרון, והיא בעלת עין טובה וגומלת חסדים.

"ומכאן למד אליעזר שלא בדק את רבקה כי אם במדה זו אם יש לה עין טובה וגומלת חסדים, לכך אמר אני לא אתבע ממנה כי אם שתתן לי לשתות, והיה אם תשיב לי שתה וגם גמליך אשקה אז בודאי היא בעלת גמילות חסדים שתתן לי יותר ממה שאני שואל, ואם כן אותה הוכחת לעבדך ליצחק, כי כל ביתו לבוש בגדי ישע לבריות".