העיקר המחשבה: דבר תורה קצר לשולחן השבת - פרשת חיי שרה

"וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו" (בראשית כ"ד, כ')

בפסוק זה נאמר "ותשאב" – רבקה עשתה פעולה של שאיבה, לעומת פסוק ט"ז ששם נכתב "ותמלא כדה ותעל" –המים עלו לקראתה, בלי שהצטרכה לפעול בעניין.

מה פשר ההבדל?

רש"י מסביר בפס' י"ז: "וירץ העבד לקראתה – לפי שראה שעלו המים לקראתה" (פס' י"ז), ומכאן מבינים מדוע לא כתוב "ותשאב" - המים עלו לקראתה מאליהם, וממילא לא היה צורך בפעולת שאיבה.

ועדיין צריך להבין: מדוע בפעם הראשונה, כשהיא ממלאת מים עבור עצמה - המים עלו לקראתה, ובפעם השנייה, כשהיא ממלאת לאליעזר והגמלים - הוצרכה לשאוב?

ובלשונו של קדושת לוי, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב:

"וירץ העבד לקראתה כו'. פירש רש"י שראה שעלו המים לקראתה. ופירש הרמב"ן ז"ל דדייק כן מחמת דאחר כך כתיב ותשאב לכל הגמלים, ומקודם לא נאמר לשון שאיבה מכלל דמקודם לא הוצרכה לשאוב דעלו המים לקראתה. אפס דלפי דברינו תקשי היא גופא למה אחרי כן בהשקותה את הגמלים לא עלו המים לקראתה".

העיקר במצוות - המחשבה

כדי להבין את הרעיון, מביא קדושת לוי כלל חשוב:

"ונראה בסייעתא דשמיא דאמרו חכמינו ז"ל (פסחים קיד:) דמצות צריכין כוונה, והעיקר במצות הוא המחשבה שעושה בזה רצון הבורא".

בפעם הראשונה השאיבה הייתה לצורך רגיל, ובשל צדקותה של רבקה זכתה שהמים יעלו מאליהם כדי שלא תטריח את עצמה. השאיבה אינה חשובה בפני עצמה אלא היא פעולה טכנית כדי להגיע לתוצאה הסופית: מילוי המים.

לעומת זאת, הפעם השנייה הייתה לצורך מצווה, כיוון שחשבה לגמול חסד עם אליעזר וגמליו. ולכן כל רגע ורגע בפעולת השאיבה הפך מפעולה טכנית לפעולה בעלת ערך, והמעשה שכלל טורח רב קיבל משמעות של מצווה, זאת הסיבה שבפעם הזאת המים לא עלו לקראתה, והוצרכה להתאמץ ולשאוב.

כאשר אדם מתייגע, משקיע ומכוון לשם מצווה, אין עניין שיהיו קיצורי דרך ("המים יעלו מאליהם"), שהרי כל פעולה בדרך - היא בעצמה נחשבת למצווה, דווקא בשל המאמץ הטמון בה.

"ולהכי בפעם ראשונה דבדעתה היה לשאוב המים לצורכה גלל כן עלו המים לקראתה שלא תטריח עצמה, כיוון שכוונתה היה לשאוב לצרכה, מה שאין כן בפעם שניה שכוונתה היה לגמול חסד להשקות הגמלים של אליעזר עבד אברהם לא עלו המים לקראתה, שכשאדם עושה מצוה יותר נחשב לעשות פעולה שבעשותו פעולה לשם מצוה נחשב לו יותר למצוה והבן".

האם שווה לקיים מצווה "פשוטה"? הרב שניר גואטה מסביר את מקומן של המצוות בשמים