דו"ח חדש של הכנסת חושף: ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה הרסנית

ועדת הפנים של הכנסת תקיים הבוקר (שלישי) דיון בנושא רעידת אדמה משמעותית שתתרחש בישראל. זאת בעקבות דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המעלה תמונה מדאיגה על מוכנות הרשויות לאירוע כזה, ולשלב השיקום שלאחריו. רעידת אדמה משמעותית מתרחשת בישראל בממוצע אחת למאה שנים, כאשר האחרונה אירעה בשנת 1927. על רקע הנתון הזה מעריכים גורמי חירום כי השאלה אינה אם תתרחש רעידת אדמה נוספת, אלא מתי. 

מהדו"ח עולה כי אף שכל מבנה שנבנה מאז 1980 אמור לעמוד בתקן לעמידות בפני רעידות אדמה, אין ודאות כי אכן כך. הממשלה אינה מחזיקה במיפוי מסודר של מבנים שאינם עומדים בתקן, גם לא באזורים הנחשבים לסיכון גבוה - בצפון, בבקעת הירדן ובפריפריה. הרשויות מסתמכות על הערכות בלבד.

במקום תוכנית ממשלתית רחבה, הממשלה נשענת על פרויקטים של התחדשות עירונית - תמ"א 38 ופינוי-בינוי, כפתרון לחיזוק מבנים ישנים. אלא שלפי הדו"ח, התקציב שהוקצה לפרויקטים הללו מצומצם ואינו מספק מענה כולל. בנוסף, הדו״ח, מתריע כי בפריפריה צפויה להיות הפגיעה הקשה ביותר.

בה בעת, תקציבי החירום צומצמו באופן חד. תקציב רשות החירום הלאומית (רח"ל) ירד מ-182 מיליון שקל בשנת 2018 ל-80 מיליון בלבד ב-2023, וכוח האדם קוצץ בכשני שלישים. תקציב ועדת ההיגוי לטיפול ברעידות אדמה צנח מ-15 מיליון שקל ב-2016 ל-6 מיליון בלבד ב-2022. גם משרד הפנים, שאמור להנחות את הרשויות המקומיות, אינו מהווה סמכות מקצועית בנושא.

הדו"ח חשף כי 73% מהרשויות המקומיות, המייצגות כמחצית מאוכלוסיית ישראל, "מתקשות או עלולות להתקשות בטיפול באירוע כזה". הנתונים עצמם אינם מעודכנים, וגם רמת השקיפות נמוכה. נוסף על כך, אף שהממשלה אימצה בשנה שעברה דו"ח שיקום לאומי ארוך טווח לרעידות אדמה ולאסונות בכלל, חלקים רבים ממנו טרם יושמו. טרם הוקם גוף מרכזי שירכז את ניהול השיקום וידאג לפתרונות לדיור זמני לנפגעים.

כך, כמעט מאה שנה אחרי הרעש הקטלני האחרון, מתברר כי ישראל עדיין רחוקה מלהיות ערוכה לרעידת האדמה הבאה - שאינה שאלה של "אם", אלא של "מתי".