שני, חמישי, שני: 10 דברים שלא ידעתם על תענית בה"ב

1. תענית בה"ב היא תענית המקובלת בעיקר ביהדות אשכנז, בימים שני, חמישי ושני באמצע חודש חשוון ובחודש אייר.

2. שני וחמישי הם ימי רצון. משה עלה לשמים ביום ב' וירד ביום ה'. אבל מדוע מתחילים דווקא ביום שני? ישנו כלל בהלכות תעניות, במסכת תענית, שאין קובעים תענית בתחילה בחמישי, שכן יום חמישי הוא יום של עומס בקניות, מתכוננים לשבת. ואם יבואו אנשים גם לקנות אוכל נוסף מחמת התענית, יש חשש שהמוכרים יפקיעו את השערים.

3. ישנו פירוש נוסף לחשש הפקעת שערים: המוכרים יראו שמתחילה תענית, ויחשבו שיש עצירת גשמים, ובגלל זה יעלו את המחירים. זה עשוי להתרחש ביום חמישי, שבו יש המולה גדולה ועומס קניות, וכך הקניות של התענית יעשו הרבה יותר רושם והשפעה.

4. החסידים, אף על פי שהם בני אשכנז, אינם מתענים בדרך כלל בתעניות בה"ב. הרבי מחב"ד הסביר, שזהו מצד העילוי והקרבה לזמן הגאולה, אשר מתמעט הצורך בתעניות, וגם הוא מעין העתיד לבוא, ש"כל הצומות האלו עתידים ליבטל... להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה", כדברי הרמב"ם בסוף הלכות תעניות. אמנם הרבי עצמו היה מתענה, בהתאם למדרגתו.

5. בספר המנהגים של רבי אייזיק מטירנא כתוב כי תענית בה"ב בחשוון היא רק אחרי י"ז בחשוון. הסיבה היא שי"ז בחשוון נחשב כרביעה שניה של גשמים, ואנו מתענים בין השאר לגשמי ברכה, ולכן ממתינים לזמן הגשמים עצמם. ואילו מהרי"ל מסביר כי בסוף חשוון הימים קצרים יותר, וקל יותר לצום.

6. לפי הטעם שהתענית היא לגשמי ברכה, התענית של חודש אייר היא להצלחת קציר החיטים, ושלא ילקו החיטים בשמש או בריקבון.

7. בחודש אייר מתענים דווקא בתחילת החודש, משום שבי"ח באייר מגיע ל"ג בעומר, שהוא יום שמחה, וכן הימים שאחריו כבר אינם בתוך האבלות, לפי הרבה מנהגים.

8. המתענים אומרים סליחות מיוחדות ואבינו מלכנו. אמנם יש קהילות (בעיקר באמריקה) שאומרים בכל מקרה את הסליחות בחזרת הש"ץ, אפילו אם אין מתענים כלל בקהל.

9. על אף שהמנהג הוא אשכנזי בעיקרו, ישנן קהילות ספרדיות שאימצו אותו. הראשונה הידועה לנו היא קהילת איזמיר, כפי שמעיד רבה של הקהילה, רבי חיים בנבנשתי, בעל כנסת הגדולה: "הנהגתי שלא להתחיל שני וחמישי ושני במרחשון עד י"ו במרחשון, דהוי רביעה ראשונה".

10. בשבת לפני מועד צום בה"ב אומרים בבית הכנסת מי שבירך מיוחד לצמים תענית זו. הסיבה שדווקא בתענית זו יש מי שבירך, היא משום שאינה חובה, ולכן יש ברכה מיוחדת למתנדבים. פירוש אחר מסביר כי מברכים בתענית זו לפי שאין זמנה קבוע, וכך מזכירים למעוניינים את דבר הצום.