ד"ר מאיה רוזמן: האמת שלא ידעתם על חלב עיזים

בשנים האחרונות גוברת המגמה בקרב ישראלים לעבור מצריכת חלב פרה לחלב עיזים, מתוך אמונה כי מדובר במוצר בריא וקל יותר לעיכול. בתוכנית הרדיו שלה ב-103fm, התייחסה ד"ר מאיה רוזמן באופן מפורט להבדלים בין שני סוגי החלב ולשאלות הבריאותיות הנלוות לכך.

ד"ר רוזמן פתחה ואמרה: "חלב עיזים בריא יותר, או שזה מיתוס?". היא הסבירה כי התדמית של חלב העיזים כ"טבעי", "קל לעיכול" ו"עדין יותר" נכונה חלקית. היתרון העיקרי נובע ממבנה חלבון שונה: "בחלב עיזים מבנה שונה של חלבון ולכן הוא יוצר גושים רכים יותר בקיבה ויכול להיות נעים יותר לעיכול". יחד עם זאת, היא מזהירה: "שימו לב - זה לא אומר שכל מי שסובל מנפיחות או רגישות לחלב פרה ירגיש טוב יותר. לא תמיד יש הבדל מורגש".

בניגוד לתפיסה הרווחת, ד"ר רוזמן הפריכה את המיתוס לגבי ריכוז סוכר החלב: "האם בחלב עיזים פחות לקטוז? מיתוס. ריכוז הלקטוז סוכר החלב כמעט זהה לחלב פרה - בערך 4.5-4.7 גרם ל-100 מ"ל. מי שסובל מאי סבילות ללקטוז, ירגיש לרוב אותו דבר גם מחלב עיזים". לדבריה, גם מבחינת סידן וחלבון, ההבדלים מזעריים: "ההבדלים בין חלב עיזים לחלב פרה קטנים מאוד. לפעמים מעט יותר סידן, לפעמים מעט פחות, תלוי בתנאי הגידול והעיבוד. גם כמות החלבון כמעט זהה לחלב פרה, סביב 3 גרם ל-100 מ"ל".

באשר ליוגורט עיזים, מציינת ד"ר רוזמן כי היתרון אינו בסוג החיה אלא בתהליך התסיסה, וערכו דומה ליוגורט פרה טבעי. היא התייחסה גם לרגישות לחלב וקבעה נחרצות: "אם יש רגישות לחלב - לעבור לעיזים? לא מומלץ. זה לא הפתרון. הרגישות היא לרוב לחלבון החלב, והוא ממש לא ייעלם במעבר לעיזים. עדיף לבחור תחליפים על בסיס סויה, שיבולת שועל או שקדים".