"לעת ערב": מדוע הביאה היונה לנח עלה זית? פירוש מרתק של ה"כלי יקר"

"ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ" (בראשית ח' י"א)

רבי שלמה אפרים מלונטשיץ, בעל ה"כלי יקר" על התורה, מתעכב על המילים בפסוק "לעת ערב", שנראות לכאורה מיותרות:

"מה איכפת לנו בזה אם בערב היא באה ובבקר היא שבה, או להיפך?

וכפי הנראה שהביאה אליו עלה זית להוציא מהם אורה אשר לעת ערב דווקא צריכין אליו, כי למאן דאמר צהר היינו חלון, קשה בלילה מה יאיר לו, על כן פירש בחזקוני צהר לשון יצהר, שהיה מדליק שמן בתיבה בלילה וביום נכנס האור דרך חלון התיבה כמו שנאמר 'ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה'".

נח נצטווה על ידי אלוקים "צהר תעשה לתיבה" (בראשית ו' ט"ז). מהו אותו צהר? במדרש מובאים שתי תשובות לשאלה זו, מהן עולה כי מדובר באמצעי ששימש להארת התיבה החשוכה: או שהיה זה חלון, או שהייתה זו אבן טובה, מרגלית שהבהיקה בחשכת התיבה.

המפרשים השונים, כל אחד בדרכו, מביאים שני פירושים אלו. החזקוני, בפירוש ייחודי, מסביר כי הצהר הוא מלשון יצהר, היינו שמן ששימש להארת התיבה.

לדעת ה"כלי יקר", פירושו של החזקוני למלה "צהר" מסביר היטב מדוע היונה הביאה לנח את עלה הזית – כדי שיוכל להשתמש בו להארת התיבה בלילה. ומשום כך גם נכתב "לעת ערב" – כדי ללמד על מטרת הבאת עלה הזית, והיא להאיר את התיבה בלילה.

"וראיה לדברי אלה מה שמסיק במדרש תנחומא ובילקוט פרשת תצוה על פסוק 'עיניך יונים' (שיר השירים ד' א') מה היונה הביאה אורה לעולם כך אתם הביאו שמן זית והדליקו נרות לפניו וכו'. וקשה מנא ליה לבעל מדרש זה שהיונה הביאה אורה לעולם, ואיך למד זה מפסוק 'והנה עלה זית טרף בפיה'? אלא ודאי שלמד זה ממה שנאמר 'לעת ערב' כאמור".

המדרש משווה בין היונה לעם ישראל – בין היונה, שהביאה אורה לעולם, לבין ישראל המצווים להביא שמן זית ולהדליק אור לפני הקב"ה במקדש. הוא מסתמך על הפסוק בפרשת נח "והנה עלה זית טרף בפיה" כדי ללמוד שהיונה הביאה אור לעולם. ולכאורה בלימוד זה העיקר חסר מן הספר, שכן איך ניתן ללמוד זאת מפסוק זה?

אלא, ממדרש זה מביא ה"כלי יקר" ראיה לפירושו, שהמילים "לעת ערב" מלמדות על עלה הזית שהביאה היונה, שהוא נועד לשמש כאמצעי אור ולהביא אור לעולם.