חידוש מפתיע על פרשת בראשית: הפירוש שישנה את נקודת המבט שלך

פרשת בראשית לוקחת אותנו אל הרגע שבו הכל התחיל – בריאת העולם. אבל דווקא בפסוקים הראשונים טמון מסר שמפתיע בעוצמתו: איך העולם יכול להמשיך להתקיים מול קושי, תחרות ואנוכיות? המקובל רבי שמשון חיים נחמני, בפירושו ה"זרע שמשון", מגלה לנו שכבר בבריאה עצמה הוטמן היסוד שמאפשר לאדם ולאנושות כולה להחזיק מעמד – יסוד שנוגע לכל אחד מאיתנו גם היום, בחיי היומיום הקטנים ביותר.

אז מה באמת מבטיח את קיומו של העולם?

בפסוק הראשון בתורה נאמר: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ". רש"י מסביר: "ברא אלוקים ולא נאמר 'ברא ה'', שבתחילה עלה במחשבה לבראתו במידת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מידת רחמים ושיתפה למידת הדין, דכתיב: 'ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים"'.

מבאר ה"זרע שמשון" על פי דברי חז"ל במסכת אבות, שהבהירו כי גמילות חסדים הוא אחד מהדברים שהעולם עומד עליו. עוד ממשיך ומצטט את הפסוק: "והלכת בדרכיו... ובו תדבק", ממנו לומדים חז"ל שעל האדם לדבוק במידותיו של הקב"ה, באמרם: "מה הוא גומל חסדים, אף אתה היה גומל חסדים".

כוונת הדברים היא, מסביר ה"זרע שמשון", שאם הקב"ה היה בורא את העולם רק במידת הדין, מבלי לשתף את מידת הרחמים, ממילא גם בני האדם לא היו לומדים לנהוג בחסד זה עם זה. הרי כל מהות גמילות החסדים שלנו נובעת מהליכה בדרכיו של הקב"ה; ואם דרכיו היו אך ורק לפי הדין – גם אנו היינו נוהגים כך. התוצאה הייתה עולם קשוח וקר, מלא קנאה, שנאה ותחרות, ללא חסד, ללא חמלה, וללא יכולת אמיתית להתקיים לאורך זמן. דווקא משום שהקב"ה שיתף רחמים בבריאה, נטע בנו את הכוח והחובה להנהיג רחמים זה כלפי זה – ועל כך עומד העולם כולו.

באופן זה מתבארים להפליא דברי חז"ל ש"הקב"ה ראה שאין העולם מתקיים": אפילו אם היו בני האדם זהירים מאוד במצוות שבין אדם למקום – מתוך יראה ופחד מהעונש – עדיין לא היה העולם יכול לעמוד. הסיבה לכך היא שבתחום שבין אדם לחברו לא הייתה מתקיימת התנהגות ראויה, משום שלא היה מקור ללמוד ממנו את ערך החסד והרחמים. ללא שיתוף מידת הרחמים בבריאת העולם, לא הייתה קיימת כלל השראה לגמילות חסדים, והעולם היה הופך למקום קר וריק – מלא קנאה, שנאה ותחרות. לכן, הקב"ה שיתף את מידת הרחמים בבריאה, כדי שנלמד ללכת בדרכיו, לנהוג ברחמים וחסד איש כלפי רעהו – ורק כך העולם מסוגל להתקיים.

דבריו של ה"זרע שמשון" מזכירים לנו שהעולם מתקיים לא בזכות החוקים הנוקשים בלבד, אלא בזכות הרחמים, החסד והיכולת לראות איש את רעהו. אולי זו הדרך להפוך את חיינו ואת סביבתנו למקום טוב יותר.