שורד השבי אלי-ה כהן: "כך התפללתי כל בוקר במנהרות חמאס"

ֶאלי-ה כהן היה 505 ימים בשבי חמאס, אך למרות זאת לא איבד את האמונה. "אני מאוד אוהב לדבר על אמונה, אני בא מבית דתי, ובאמת אני רוצה לספר ואוהב לדבר על הניסים שלי", סיפר בריאיון לכיכר השבת. "ראיתי את אלוקים בכל שלב שם, זה מה שגרם לי להיות מאוד אופטימי לאורך כל השבי".

"בימים הראשונים שם היה מאוד קשה, הם גם חשבו שאני לוחם סיירת מטכ"ל, אני כן לוחם יחידה מובחרת אבל לא חשפתי את הפרט הזה באף שלב, הם חשבו שאני משהו מאוד רציני, אז הרבה מאוד חקירות, ימים ולילות, עם אוכל ובלי אוכל, הרבה מאוד אלימות".

בהמשך תיאר כהן כיצד הועבר למנהרות: "אנחנו הולכים בתוך שביל צר מאוד, אי אפשר לפתוח ידיים, חושך, אין אוויר וחנוק, הולכים שעה ואז אנחנו רואים את ה'אור בקצה המנהרה', ראינו חלל גדול עם הרבה חדרים, בחדר הראשון ראינו ארבעה חטופים, ביניהם אורי דנינו הי"ד. אני ואורי נהיינו חברים מאוד טובים, נפגשנו לשלושה ימים אבל הם היו מאוד עצומים, היה בינינו חיבור, התפללנו יחד, עשינו ברכת המזון יחד".

עוד סיפר על האמונה בשבי: "הייתי הולך בכל בוקר לצד של החדר, מדמיין איך אני מניח את התפילין. התפילין זה משהו שהציל לי את החיים הרבה לפני שמחת תורה. זה היה משהו שמאוד חסר לי, כל העניין של להניח תפילין. כל בוקר הייתי עושה במנהרות 'סדר הנחת תפילין', בלי תפילין, מדמיין איך אני מגלגל את התפילין על היד ועל הראש, עם הכיפה, ובאמת עושה סדר הנחת תפילין, ברכות השחר. כל יום היינו מתפללים, פתאום כולם התפללו, מצאתי את עצמי מקדש להם בכל שישי, עם מים".

על תנאי השבי הקשים הוסיף כהן: "הורידו לנו את השרשראות פעם בשלושה חודשים, כשהולכים להתקלח, מקלחת זו מילה גדולה, פעם בשלושה חודשים דלי מים עם כוס ונטלה כדי להוריד את השומניות".