אלצהיימר: פריצת דרך רפואית עשויה להאט את התקדמות המחלה

בעולם מציינים היום (ראשון) את יום האלצהיימר העולמי. העיתון הארגנטנאי "לה נאסיון" דיווח כי צוות של איגוד הפסיכיאטרים הארגנטינאי (AAP) פרסם מחקר שחשף תוצאות מעודדות: נעשה שימוש בהליך להאטת הירידה הקוגניטיבית אצל אנשים עם מחלת אלצהיימר קלה עד בינונית. בעוד שמומחים זהירים לאור ההתקדמות שעדיין יש לעשות, תוצאות המחקר מציעות שביב של תקווה לחולים.

ההליך, המכונה "פלסמפרזיס", התבסס על התוצאות הניסוי הקליני "ניהול אלצהיימר על ידי החלפת אלבומין" (AMBAR), שנערך באירופה ובארצות הברית והצליח להאט את הירידה ב-61% מהמקרים. מחלקת הפגיעה הקוגניטיבית של AAP החליטה לבדוק אותו בארגנטינה, לטיפול במחלה שאין לה כיום תרופה.

התהליך כרוך בשאיבת דם להפרדה וסילוק הפלזמה, אשר אצל חולי אלצהיימר מכילה חומרים רעילים המשפיעים על המוח. לאחר מכן היא מוחלפת בפלזמה חדשה המכילה אלבומין, חלבון בריא ומטוהר.

המחקר, שנערך בארגנטינה בין השנים 2022 ו-2024, כלל 32 חולים עם מחלת אלצהיימר קלה עד בינונית. הם עברו 514 מפגשים עם מעקב קליני, נוירופסיכולוגי ותפקודי מפורט, והושוו לקבוצת ביקורת של 194 אנשים שהשלימו הערכות קוגניטיביות. התוצאות הראו כי הקבוצה שטופלה בפלזמפרזיס הראתה ירידה קוגניטיבית נמוכה ב-45% בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול. הם הראו גם שיפורים משמעותיים בתחומים כמו זיכרון, שפה ותכנון.

"זה מאשר שאנו עומדים בפני כלי טיפולי חדש, לא כדי לרפא אלצהיימר, אלא כדי להאט את התקדמותו, ולשפר את איכות חייהם של הסובלים ממנה", אמר הפסיכיאטר פרננדו טרגאנו, אחד ממחברי ומובילי המחקר.

"עד כה, טיפול באלצהיימר התבסס כמעט אך ורק על תרופות הפועלות על נוירוטרנסמיטרים או המנסות לחסל פלאקים באמצעות נוגדנים חד שבטיים. מחקר זה מדגים כי קיימת גישה אפשרית נוספת: שינוי הסביבה הביולוגית של המוח באמצעות פלזמה. זו אינה תרופה, אך זוהי התערבות בטוחה, נגישה ויעילה שניתן להשתמש בה בשלבים מוקדמים ומתקדמים כדי להאט את המחלה. פלסמפרזיס עם אלבומין יכולה להשלים או אף להרחיב טיפולים תרופתיים", הסביר טרגאנו.

המטופלים שהשתתפו במחקר היו בגיל ממוצע של 72 שנים. יתר על כן, מתוך סך ההליכים, 81.5% לא היו אירועים מיוחדים, בעוד ש-18.5% הנותרים של המפגשים חוו תופעות לוואי "קלות עד בינוניות", הקשורות בעיקר לניקור ורידי. אלה כללו אי נוחות בגישה ורידית, ירידות קלות בלחץ הדם ובחילה חולפת.

מבצעי המחקר ציינו כי על פי ההערכות ברפואה עד 2050 עשויים להיות 900,000 חולים אם המגמה לא תתהפך. בהקשר זה, ישנם 14 גורמי סיכון הניתנים לשינוי: השכלה, שמיעה, לחץ דם גבוה, סוכרת, LDL גבוה, דיכאון, חוסר פעילות, טראומת ראש, עישון, אלכוהול, השמנת יתר וליקוי ראייה, בידוד ואוויר מזוהם בקרב מבוגרים.

בתוך כך, בישראל, רופאי החברה הישראלית לנוירולוגיה קוגניטיבית, שפועלת תחת האיגוד הנוירולוגי בישראל, ביקשו היום להעביר מסר אופטימי לציבור הישראלי. לדבריהם, תחלואת המוח לרוב אינה גזירת גורל. מחקרים מראים כי, עם אורח חיים בריא וטיפול מונע ניתן להגיע לגיל מבוגר עם מוח חד ומתפקד היטב.

חלק ניכר מהתחלואה המוחית ניתנת להשפעה, ולעיתים אף למניעה, בעזרת התערבות מוקדמת ומותאמת אישית, ובאמצעות שינוי באורח החיים. לפי מחקרים עדכניים, עד 45% ממקרי הדמנציה ניתנים למניעה.

לדברי פרופ' דוד טנה, יו"ר החברה הישראלית לנוירולוגיה קוגניטיבית ומנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה ברמב"ם: "מנתוני הסקר הלאומי לדמנציה מטעם משרד הבריאות עולה כי, מומלץ לבצע הערכות קוגניטיביות סדירות לכל אדם מגיל 60 ומעלה, אחת לשישה עד שנים עשר חודשים, בהתאם להנחיות הקליניות, ולתעד את תוצאותיהן בתיק הרפואי הממוחשב. עם זאת, מערכת הבריאות: לרבות משרד הבריאות, קופות החולים ובתי החולים – טרם מיישמת בפועל את ההמלצה. מדובר בהזדמנות עצומה, ובפרט בעת הזאת, למנוע, לצמצם ולדחות התפתחות דמנציה על כל השלכותיה.

דמנציה (בעברית: קיהיון), היא הפרעה נוירו-קוגניטיבית, הפוגעת בתפקוד הקוגניטיבי והמנטאלי, ואינה נובעת מתהליכי הזדקנות טבעיים. בדרך כלל היא פוגעת באנשים שגילם מעל 65, אך עלולה להתפתח גם בקרב אנשים צעירים יותר. ישנם סוגים שונים של דמנציה, ואחד מהם הוא מחלת אלצהיימר, שהיא מחלה ניוונית של המוח הגורמת ל- 60%-70% ממקרי הדמנציה.

בין גורמי המחלה: אורח חיים לא בריא (השמנה, עישון, מיעוט פעילות גופנית, סטרס), לחץ דם גבוה ולא מאוזן, סוכרת לא מאוזנת, דיכאון, בדידות ומתח נפשי השכלה נמוכה (תת אתגור של המוח) ליקויי שמיעה וראיה לא מטופלים, גיל מבוגר וגנטיקה.