"אני נחה על הספה, עושה זום-אאוט ואומרת לקב"ה תודה": השבת של יעל מזרחי

ספרי על שבת בלתי נשכחת שהייתה לך.

"אנחנו זוכים לארח בשבתות מכינות של בחורים מעבר למתרס, ולהכיר להם את העולם החרדי ואת השבת. השבתות הללו מיוחדות וחקוקות לי.

"זכורה לי שבת אחת בה אירחנו מכינה. בצאת השבת, רגע לפני שהאורחים עזבו את ביתנו, ניגשה אליי אחת האורחות ואמרה לי: 'תראי, אני לא יודעת אם אחזור בתשובה, אבל את השבת הזאת לא אשכח לעולם'.

"כשאני מארחת מכינות צבאיות או אנשים שלא מהעולם החרדי, אני מתמקדת בנושאי שיח  משותפים, כאלו שכל האורחים ירגישו שייכות, כמו למשל תחביבים או אוכל. בהקשר הזה, אומר משהו לגבי האוכל: לכאורה הוא נראה משהו חומרי, אבל אוכל הוא תחום שמשותף לכולם ויכול לייצר שיח, והוא גם אמצעי לתת לאורח הרגשה מיוחדת שהמארחים רואים אותו.

"כשהמכינות מגיעות אליי, לא פעם יש ביניהם טבעונים או צמחונים. אני מתקשרת לאורחים לפני שבת, ומתעניינת מה הם אוהבים לאכול ובמה אפשר לפנק אותם, ולאחר מכן פונה לחפש מתכונים מתאימים לצמחוניים. אני עושה את זה בכיף ובשמחה.

"עוד משהו שלמדתי לגבי אירוח הוא שהיחס זה הדבר שהכי חשוב לאורחים. עבורם יהיה יותר משמעותי שהקשבתי להם מכל הלב וידעתי לשקף את מה שאמרו - הרבה יותר מהאוכל הטעים או מהניקיון בבית.

"אני תמיד פתוחה לארח, גם בהתראה של הרגע האחרון לפני שבת. למדתי לא להתרגש ולא להילחץ אלא לאלתר בזריזות. אני יכולה להוסיף מהר עוד כמה ביצים לסיר, ולחמם מאכל מוכן מהפריזר. בסופו של דבר, בעיקר אקפיד על תשומת הלב לאורחים ועל כך שיקבלו הרגשה טובה".

השבת של משפחת מזרחי

מהי שבת בשבילך?

"שבת בשבילי היא מתנה וזמן לצבירת כוח. במשך השבוע אני במרוץ אין סופי: אני משכימה בחמש בבוקר להעמיד סירים, יוצאת לעבודה במשרד ראש הממשלה ועובדת על המיזמים החברתיים. כמובן, יש את המשפחה – הילדים והנכדים שאני מאוד אוהבת ופעילה איתם, ובין לבין אני גם קופצת לאימא שלי בדימונה, לעזור לה.

"הבוס שלי, שאחראי על כל השירות הציבורי, נוהג להזכיר משפט באנגלית שהתרגום שלו: 'אם אתה רוצה שהעבודה תיעשה, תביא אותה לבן אדם עסוק'. מגיעות אליי הרבה משימות, ואני משתדלת לעשות אותם הכי טוב שיכולה. אחרי כל העשייה, השבת היא הזמן להטעין את הסוללה".

מהו החלק הכי אהוב עלייך בשבת?

"כאשר כל ילדיי ונכדיי פה. שבת כזו, של כולם ביחד, זה מאורע שלא קורה הרבה - חלק מהילדים נמצאים בשבתות בישיבה, וגם יש לי ברוך ה' שישה ילדים נשואים. אבל כשזה קורה, יש במהלך השבת רגע שאהוב עליי במיוחד: באמצע הסעודה, אחרי הדגים והסלטים, מגיע שלב שאני כבר עייפה מאוד אחרי העשייה של כל השבוע וההכנות לשבת. אני הולכת לנוח קצת על הספה, עושה זום-אאוט על שולחן השבת העמוס במשפחתי, ואומרת לקב"ה: 'תודה, איזה כיף שכל זה שלי'".  

אילוסטרציה

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"זכיתי בתשעה בנים ושתי בנות, מתוכם רביעיית בנים, והחלום שלי תמיד היה שולחן שבת 'זורם' ונעים. אצלנו כל ילד מספר מה שהוא רוצה, וגם אם הוא לא ענה נכון על השאלה - לא מתקנים אותו. מבחינתי זה לא זמן למבחנים או בדיקת ידע. הכי חשוב בעיניי זה לייצר אווירה נעימה סביב שולחן השבת.

"כיום, הבית שלי מורכב מהרבה גיוון בין הילדים, ודווקא בגלל זה חשוב לי לשמוע את הקול של כולם. אני תמיד אומרת שזמירות השבת שלי הן בכמה אוקטבות. לכל אחד מילדיי יש 'לחן' משלו ושפה משלו, ואני משתדלת לדבר לכל אחד מהם ב'מנגינה' המיוחדת לו.

"כמובן, גם האוכל מאוד דומיננטי. אצלנו בבית אין הגשה מרכזית, אלא אני מגישה לכל ילד את המנה באופן אישי. כשאחת מהכלות שלי הגיעה לשבת הראשונה אצלנו, היא מספרת שזה מה שתפס אותה: כשהגיעה המנה הראשונה של הדגים, הגשתי לילד אחד דג טונה חריפה עם חומוס בצד. אחר כך היא ראתה שילד שני מקבל סלמון מתוק. ואז היא רואה שעוד ילד מקבל דג עם תוספת אחרת, וילד רביעי כבר מקבל את העוף כי הוא לא אוכל דגים.

"היא התפעלה ושאלה אותי איך אני 'אוחזת ראש' בהעדפות של כולם. שימחה אותי תשומת הלב שלה לעניין, אבל האמת היא שעד אותו רגע לא הרגשתי שזה משהו שראוי לציון. זה היה טבעי עבורי שאגיע לכל אחד ואחד מילדיי ואזכור את כולם. אני מאמינה שהילדים רואים, מסתכלים עלינו, ושמים לב לדקויות הקטנות.

"אספר לך אנקדוטה מצחיקה על הגשה עצמית: שבת אחת הבן שלי הביא חברים מהישיבה. בגלל שלפעמים האורח מתבייש לגשת ולקחת, אני מניחה בצלחת האישית מהמאכלים השונים והאורח בוחר לאכול מתוכה את מה שירצה.

"הבאתי את הצלחת עם דגימות מכל סוגי המנות לאחד הבחורים, והוא הניח אותה במרכז השולחן והמשיך לשבת ולהמתין. שאלתי אותו :'למה אתה לא אוכל?' והוא השיב בתמיהה: 'זו הצלחת המרכזית, לא?'. צחקנו והסברנו לו שאנחנו בית מרוקאי, והכול בשפע".

שתפי בזיכרון ילדות מהשבת.

"גדלתי בדימונה ובכל שבת בשעה ארבע, אחרי שנת הצהריים, היו נשמעות דפיקות קבועות בדלת, ולבית נכנסה חברתה הטובה של אימא שלי. אימא הייתה מגישה לה את העוגה הקבועה: עוגת מיץ תפוזים פשוטה והכי טעימה בעולם. הן היו יושבות ומדברות ואני הייתי עומדת בסמוך ומקשיבה לשיחה. כילדה, תמיד חיכיתי לביקור הזה.

"כיום, גם אצלי יש ביקור דומה. כבר עשרים שנה, בכל שבת בשעה תשע בבוקר, מגיעה לקפה חברה שלי - דורית. שתינו כבר אחרי תפילה וקידוש, ואנחנו יושבות במרפסת, משוחחות על החיים ומתפנקות על עוגה וקפה".

הכנות, מתכונים ופינוקים

מתי את מתחילה להתכונן לשבת? ומה זה כולל?

"ההכנות מתחילות מיום ראשון, בו אני פותחת את המקרר ורואה מה יש ומה חסר. אני אוהבת מאוד שהאוכל טרי, ולכן את האוכל עצמו אבשל ביום חמישי בלילה, עד לפנות בוקר. את כל יתר ההכנות אעשה לפני כן: קניות, החלפת מצעים, ואפילו חשיבה לגבי העריכה של השולחן: אם אראה סט חד-פעמי יפה, או מפה יפה.

"כמובן, יש גם את הטלפונים הקבועים של מי מגיע לשבת, שנערכים מראש. את השולחן אני עורכת ביום חמישי, וילדיי הרווקים כבר יודעים לפי העריכה ולפי הסירים המתבשלים מי צפוי להגיע".

תארי את התפריט השבתי שלכם.

"נתחיל עם הסלטים – אני מכינה מהם כמה שיותר, ועבורנו הם חלק מעונג שבת. הסלטים הבסיסיים הם מטבוחה, חציל שרוף, חצילים מטוגנים ופלפלים קלויים. אצלי המטבוחה היא בלי 'קיצורי דרך' של עגבניות בקופסאות, אלא אני ממש מגרדת עגבניות טריות. אם אני מגיעה לשוק באמצע השבוע, אני ניגשת לקרטונים של הירקות סוג ב' ולוקחת עגבניות אדומות טריות למטבוחה.

"מלבד הסלטים הקבועים, אני אוהבת לאלתר סלטים חיים מעניינים: עם חמוציות, עם שקדים קלויים וכן הלאה. אחרי הסלטים, מגיע תורו של הדג. אני מכינה שני סוגי דגים: טונה עם גרגרי חומוס וסלמון מתוק.

"לאחר המנה הראשונה, אנחנו מגישים מרק צח 'של אשכנזים', שהוא המרק הכי טעים בעולם. במהלך ההכנה שלו, אני מסננת את העוף כמה פעמים עד שהמרק הופך לצלול וטעים.

"אחר כך נגיש עוף סופריטו, בשר, וקציצות בשר לנכדים. בסוף הסעודה מגיע הקינוח, שזה התחום שאני פחות משקיעה בהכנה שלו. אני מגישה לשולחן הרבה פירות, קצת ממתקי גומי ופיצוחים. כאשר הכלות שלי מגיעות, אני הרבה פעמים מפעילה אותן בתחום הקינוחים.

"בשבת בבוקר, בדרך כלל יש קידוש עם עוגה ולאחריו סעודת שבת הכוללת סלטים וצ'ולנט בשרי עם ג'חנון.

"בזמנים מיוחדים - למשל, אם בחורי הישיבה שלי מגיעים לשבת בבית אחרי הרבה זמן, או שיש יום נישואין לאחד הזוגות - אני מרשה לעצמי לקנות גם דברים מיוחדים יותר ולערוך קידוש מושקע. בשבתות כאלה אני מארגנת קידוש עם הרינג, כל מיני דגים מעושנים, קיגל, כבד קצוץ, קרקרים, יינות ובירות".

איך נראה שולחן השבת אצלכם?

"ברוך ה', שולחן השבת שלנו צפוף מאוד. עד כדי כך, שאם מישהו צריך לקום אז כל השורה צריכה לקום. כמובן שתמיד נשפך יין או נשברת כוס, ולפעמים אנחנו אומרים בצחוק 'בואו תשפכו, תשברו, ונוכל להתחיל את הסעודה'. אבל זו צפיפות של שפע, וזה בסדר. אני אף פעם לא כועסת, וברוך ה' זה תמיד בטוב.

"יש אצלנו ויכוח במשפחה בנוגע לשאלה האם להניח על השולחן מפת ניילון חד-פעמית. באופן אישי, חשובה לי האסתטיקה, ולכן אני מעדיפה שהשולחן יכוסה רק במפת בד, אבל לאחרים פה בבית יותר חשובה הפרקטיקה.

"את השולחן אני עורכת ביום חמישי. כשהדג לשבת עדיין בסופר או במים, השולחן שלי ערוך וזה נותן תחושה של שבת. יחד עם זאת, כמו כל נשות ישראל, הלחץ לא פוסח גם עלינו ותמיד יש את הדברים הדחופים שצצים לפני כניסת השבת: עוד תבשיל, משהו שנשרף או נגמר, פלטה, פרט ששכחנו וכן הלאה.

"יש לי קפה 'קדוש', שאני שותה במרפסת כשהכול מאורגן ומודה לקב"ה שהגענו לעוד שבת. ואין כמוני שמברכת הכי בכוונה באותם רגעים: 'ברוך הנותן ליעף כוח'".

הטיפים לשבת של יעל מזרחי

משפטים ששגורים על לשונה של אימא שלי שתחי' – 'מזל הדתייה מדימונה'. מלווים אותי בהכנות ובבישולים לשבת, ותמיד מעלים חיוך.

• "בינתי, קודם כל תעמידי סיר".
• "מלח ושמרים הם אויבים – תיזהרי".
• "תרתיחי את הדג, תנמיכי, ותשכחי ממנו".
• "כשאת מעמידה סיר - אל תשמרי עליו. תעשי בינתיים כלים".
• "אל תהרגי את האוכל עם כל כך הרבה תבלינים".