גם בישראל: האם תרופה לחולי לב עלולה דווקא לסכן אותם?

במשך עשורים, המסר למחלימים מהתקף לב היה ברור: נטילה יומיומית וקבועה של תרופות ממשפחת "חוסמי בטא" היא חיונית למניעת אירוע לב נוסף. כעת, מחקר רחב היקף שפורסם בימים האחרונים בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine מערער על הנחת יסוד זו, ומצביע על כך שמיליוני מטופלים ברחבי העולם, וישראל בכללם, עשויים ליטול תרופה שאינם זקוקים לה.

המחקר, שנערך בשבדיה ועקב אחר יותר מ-43,000 אנשים שעברו התקף לב, התמקד בקבוצה הגדולה ביותר של מחלימים: אלו שלמרות האירוע, תפקוד הלב שלהם נותר שמור ותקין. על פי הנוהג הרפואי המקובל, גם מטופלים אלו מקבלים מרשם קבוע לכל החיים ל"חוסמי בטא".

ממצאי המחקר היו חד משמעיים: לאחר שנה מהתקף הלב, לא נמצא כל הבדל בסיכון לתמותה או להתקף לב נוסף בין המטופלים שהמשיכו ליטול חוסמי בטא לבין אלו שהפסיקו את הטיפול. במילים אחרות, עבור קבוצה מרכזית זו של מחלימים, המשך הטיפול ארוך הטווח לא סיפק כל הגנה נוספת.

חשוב להדגיש, החוקרים מבהירים כי הטיפול בחוסמי בטא נותר קריטי וחיוני עבור מטופלים שפיתחו אי ספיקת לב בעקבות התקף הלב. הממצאים החדשים אינם נוגעים להם.

ההשלכות של המחקר עשויות להיות דרמטיות. הפסקת טיפול מיותר יכולה לחסוך ממטופלים תופעות לוואי שכיחות של חוסמי בטא, כמו עייפות וסחרחורות, ולהפחית את "עומס התרופות" היומי. עם זאת, קרדיולוגים ברחבי העולם מדגישים מסר מרכזי אחד: אסור למטופלים להפסיק את נטילת התרופה על דעת עצמם. 

כל שינוי בטיפול חייב להיעשות אך ורק בהתייעצות ובפיקוח של הרופא המטפל. המומחים מעריכים כי ממצאים אלו, המוגדרים "משני פרקטיקה", צפויים להוביל לדיון מחודש ועדכון של הקווים המנחים לטיפול במחלימי לב בשנים הקרובות.

התוכן בכתבה זו נועד לצורכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי, פסיכולוגי, תזונתי או טיפולי מכל סוג שהוא. בכל מקרה של בעיה רפואית פיזית או נפשית, מצב בריאותי או נטילת תרופות, מומלץ להיוועץ ברופא או באיש מקצוע מוסמך.