לימים האלה של בין המצרים יש כוח לפתוח את השערים, לפתוח את כל מה שסגור

ביום ראשון נכנסנו לימי בין המצרים שהם שלושה שבועות של ימים צרים ולא פשוטים, ימים שצריך להם שמירה והגנה.

הימים האלה הם הדרך לבית המקדש!

כתוב בתהלים: "בבית אלוקים נהלך ברגש". מי"ז בתמוז ועד תשעה באב, כשבית המקדש ירד בנוי מהשמיים, בעזרת השם, כל השלושה שבועות האלה הם השביל לבית המקדש.

אחותי, נהלך ברגש, נלך על השביל עם הרבה רגש ואהבה בלב, וכיסופים לבית המקדש. לא להסיח את הדעת מהגאולה שתבוא, בעזרת השם.

מי"ז בתמוז ועד תשעה באב יש כ"ב ימים. כ"ב ימים כפול כ"ד שעות שבכל יום, זה 528 שעות... 528 בגימטרייה מפתח.

לימים האלה יש כוח לפתוח את השערים, לפתוח את כל מה שסגור. לפתוח את הדלתות של השבויים במנהרות או בדירות החשוכות.

אומר ה"נתיבות שלום", שהימים האלה הם כנגד הימים הטובים שבחודש תשרי, רק שבחודש תשרי זה בגלוי. מראש השנה ועד שמחת תורה יש גם כן כ"ב ימים, ואלה ימים טובים: כרטיסי ברכה, רימונים מתוקים ואדומים, תפוח בדבש. הכל צבעוני ויפה, מאחלים ברכות לשנה החדשה ושמחים... אלה ימים של סליחות, של אהבה, של סוכה.

הוא מסביר שלימי בין המצרים יש אותו האור והכוח, רק שזה בהסתרה – ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בוודאי גם שם נמצא השם יתברך.

בימים האלה זה לא מונח לך על השולחן צבעוני ויפה. בימים האלה נדרש ממך לגלות את זה.

מה עושים בימי בין המצרים?

דבר ראשון – משהו משלך. תעשי משהו קטן שיזכיר לך שאת באבל על בית המקדש, משהו שיזכיר לך שאנחנו בימים של געגועים. אני אגיד לכם מה אני עושה. אני לקחתי על עצמי כבר כמה שנים, שבימי בין המצרים אני לא מכניסה לפה שום דבר מתוק. אז הנס קפה שלי בבוקר הופך להיות שיא העינוי, כי אני אוהבת אותו עם כמעט כפית סוכר. אז אין סוכר, וזה קשה מאוד מאוד, אבל זה מזכיר לי בכל יום מחדש שאני בבין המצרים.

ואם פתאום בא לי איזה חטיף מתוק, איזה משהו ככה טעים – אני לא מכניסה לפה, עד מתי? עד יום ששי אחרי חצות היום. ערב שבת אחרי חצות היום – יאללה, אני רצה לעוגת הגבינה ולעוגת השוקולד.

השתדלי להימנע מדברים שעושים לך שמחה בלב, שיהיה משהו שייתן לך תזכורת שאת נמצאת בימי בין המצרים.

וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה. זוכה ורואה בשמחתה.