מצמרר: איך תושבי העיירה הצליחו להציל כ-5,000 יהודים בשואה?

העיירה לה שמבון סור ליניון שבדרום מזרח צרפת היא עיירה שכוחה, המונה כ-2,500 נפשות בלבד. לא הרבה אנשים שמעו על העיירה הזו, וגם אלו ששמעו, מן הסתם מתקשים מאוד להגות את שמה באופן הנכון.

אך בשנות הזעם, בתקופת מלחמת העולם השנייה, האיר אורה של עיירה זו למרחוק, ופירותיו של האור הנפלא הזה מתהלכים בינינו עד היום.

בשנת 1924, עם כניעת ממשלת הבובות של וישי בפני הנאצים ותחילת האקציות לגירוש יהודי פריז, נשא הכומר של העיירה, הכומר אנדרה טרוקמה, דרשה נרגשת בפני תושבי העיירה.

בתוך דרשתו הוא הצהיר בכאב: על הכנסייה הנוצרית לכרוע ברך בפני האלוקים, ולבקש ממנו מחילה על אזלת ידה ועל פחדנותה בשעת גירושם של היהודים.

לא היו אלו דיבורים בעלמא. הכומר טרוקמה דרש מתושבי העיירה לפעול בכל כוחם למען הסתרת יהודים והצלתם מגירוש והשמדה, גם במחיר סיכון חייהם שלהם עצמם. בהנהגת הכומר ואשתו, מגדה טרוקמה, התאגדו כל תושבי העיירה לפעול יחד בשיתוף פעולה כדי ליצור כעין מחתרת, ולהציל יהודים רבים ככל שניתן.

יהודים רבים הוסתרו על ידי בני העיירה בבתיהם הפרטיים, במוסדות הציבוריים וברחבי החוות הרבות שהיו פרוסות בעיירה.

בזמן שהגיעו סיורים של הנאצים לבלוש אחר יהודים מסתתרים, היו התושבים מובילים את היהודים המפוחדים להסתתר בשטחים שסביב העיירה. כאשר עזבו הנאצים את האזור, הסתובבו תושבי העיירה ביערות שסביבם ושרו בקול גדול, כדי לסמן ליהודים שהם יכולים לצאת ממחבואיהם ולחזור לעיירה.

מלבד הסתרת היהודים, הצליחו תושבי העיירה גם להשיג תעודות מזויפות עבור יהודים רבים, וכן כרטיסי הקצבת מזון, ואף עזרו לחלק מן היהודים להבריח את הגבול אל שטחה של שוויץ הניטרלית.

הכומר טרוקמה לא רק הציל יהודים, אלא דאג גם לילדים המסכנים שהוריהם נשלחו להשמדה.

בבעלותו של הכומר היה בית יתומים שהוא הפעיל בעיירה. בשנים אלו קלט בית היתומים כ-60 ילדים יתומים יהודיים, בגיל שבין 12-14, כאשר כל הילדים ידעו על יהדותם, ואף אחד לא חשש מהלשנה או הסגרה, למרות הפרסים הגדולים שהציעו הנאצים למלשינים.

מי שניהל את בית הספר בפועל היה דניאל טרוקמה, בן דודו של הכומר.

בשנת 1943 פשט הגסטאפו על בית הספר, ועצר 18 ילדים יהודים. דניאל סירב להפקיר את הילדים, ודרש מן הגסטאפו לקחת גם אותו עמהם.

דניאל נשלח יחד עם הילדים למחנה מיידאנק, ושם הוא נרצח בשנת 1944.

כך, בשיתוף פעולה אמיץ וייחודי, פעלו אלפי אנשים בעלי תכונות אנושיות מיוחדות, תוך סיכון חייהם וחיי משפחתם, לסכל, ולו במעט, את שלטון הרוע ששלט בכיפה באותן השנים.

מעשיהם האירו את חושך התקופה באור יקרות, ובזכותם נצלו כ-5,000 נפשות מישראל, הם, זרעם וזרע זרעם עד עולם.

הכומר טרוקמה, אשתו ובן דודו, יחד עם עוד 30 איש מבני העיירה, הוכרו על ידי יד ושם כחסידי אומות העולם, ועצים ניטעו על שמם בשדרת חסידי אומות העולם שביד ושם.

בשנת 1990 הוקם ביד ושם גן קטן לזכר פועלם של כל בני העיירה. בגן הוקמה אנדרטה, ועליה נחרט הפסוק "ועמך כולם צדיקים". מתחת לפסוק נכתבה הקדשה: "לכבודם של תושבי לה שמבון סור ליניון וכפרי הסביבה בצרפת, שיהודים רבים חבים להם את הצלתם בשנות השואה".

אחד מניצולי העיירה, יהודי בשם אריק שוואם, הגיע לעיירה עם כל בני משפחתו כאשר היה בן 13 בלבד, והם הוסתרו בבית הספר המקומי במשך שנתיים, עד לסיום המלחמה.

בשנת 2020 נפטר שוואם ללא ילדים, ובצוואתו הוריש את כל רכושו, בסכום כולל של כשני מיליון אירו, לשם מימון תוכניות בתחום החינוך והנוער בעיירה לה שמבון סור ליניון.