אור החיים על הפרשה

אור החיים הקדוש: חיזוק קצר בעבודת ה' מתוך פרשת פינחס

מחפשים דבר תורה לשולחן שבת? לפניכם פירוש קצר ומתוק לפרשת השבוע מתוך פירושו הנפלא של אור החיים הקדוש, כולל עצות וחיזוקים בעבודת השם – פרשת פינחס

אא

"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ" (במדבר כ"ח, ב').

בקרבן התמיד יש שלושה חלקים נפרדים:

1. הקרבת התמיד עצמו - הכבש שנשחט ונשרף על המזבח.

2. עשירית האיפה של מנחת התמיד.

3. הנסכים.

אור החיים הקדוש מראה איך כל מילה בפסוק מתאימה לחלק אחר מהקרבן:

"קרבני" - מתייחס לקרבן התמיד עצמו (הכבש)

"לחמי" - מתייחס למנחה שנקראת "לחם".

"ריח ניחוחי" - מתייחס לנסכים, רק מריח טוב אבל לא נשרף באש.

"את קרבני לחמי וגו'. פירוש לפי שיש בתמידין שלשה מיני קרבן, אחד הקרבת התמיד, ב' עשירית האיפה של מנחת התמיד, שלישי הנסכים, כנגד הקרבת התמיד אמר קרבני, וכנגד המנחה אמר לחמי שנקראת לחם ושניהם כליל לאישים לזה אמר לאשי, וכנגד הנסכים אמר ריח ניחוחי שאין בו אלא ריח שהוא אינו לאישים אלא יוצק על היסוד ויורד לשיתין".

 

גם האש שייכת לה'

אור החיים הקדוש מסביר מדוע דקדק לומר בכינוי "שלי" (קרבני, לחמי, ניחוחי) – ולא "קרבן", "לחם", "ניחוח"?

התשובה היא כדי להדגיש שבעצם הכל שייך לה' בכל מקרה! כמו שכתוב "לה' הארץ ומלואה" - הקב"ה הוא הבעלים של כל מה שקיים בעולם.

גם המילה "לאשי" (לאש שלי) באה ללמד אותנו שאפילו האש עצמה שייכת לה'. המסקנה היא שכשעם ישראל מקריבים קורבנות, הם בעצם מחזירים לה' מה שכבר שייך לו מלכתחילה.

"ובשלשה דברים דקדק לומר בכינוי, קרבני, לחמי, ניחוחי, לומר שכולן של הקדוש ברוך הוא בורא הכל ועדיין ברשותו כאומרו (תהלים, כד) לה' הארץ ומלואה ופרשנוהו במקומו, ודקדק גם כן לומר לאשי בכינוי, לומר שגם האש היא של הקדוש ברוך הוא, ומעתה מה שישראל מקריבין הוא מנכסיו של הבורא".

על כן נאמר "תשמרו" - כדי לומר שאם לא יקריבו את קרבן התמיד ומנחתו ונסכו – הרי הם גוזלים מה', ועוברים על לאו.

מדוע? כאמור, הכל ממילא שייך לה'. אז כשלא מקריבים את מה שהוא ביקש, זה נחשב כאילו גונבים את הנכסים שלו, ולא מחזירים לו מה שמגיע לו.

זאת הסיבה שכתוב "להקריב לי" (ולא לתת לי) – הקב"ה ציווה להקריב לפניו את מה ששייך לו.  אנחנו לא נותנים לה' משהו שלנו, שהרי הכל - של המקום (ה').

עבודת הקורבנות מלמדת אותנו ענווה - אנחנו לא "נותנים" לה' כלום. אנחנו רק מכירים בכך שהכל שלו, ומחזירים לו חלק מהנכסים שלו בתור הכרת טובה והודאה.

"לזה נתחכם ה' ונתן אזהרה ואמר תשמרו לומר שאם לא יעשו הנה הם גוזלים נכסיו ועוברים בלאו, ואומרו להקריב לי וגו' פירוש כי מה שיעשו הוא הקרבת חלק מנכסיו לפניו אבל עקרן של נכסים הם של המקום".

מדוע חשוב כל כך להודות לבורא עולם על המתנות שקיבלנו? הרב יגאל כהן בשיעור מחזק בנושא הכרת הטוב 

 

השנה תדליקו את נרות החנוכה עם "שמן הצדיקים ממרוקו", ובזכותכם ילדים במצוקה יקבלו ארוחות חמות. לחצו כאן או חייגו: 073-222-1212

תגיות:אור החיים הקדושפרשת השבועפרשת פינחס

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

המדריך המלא לבית היהודי - הרב זמיר כהן (3 כרכים)

119לרכישה

מוצרים נוספים

תמונות צדיקים - הרב עובדיה מחייך זכוכית או קנבס

שרשרת ננו מהודרת עם התנ"ך

שרשרת "עץ החיים" עם התנ"ך

שרשרת אשת חיל ואת עלית על כולנה עם התנ"ך מעוגל

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה