הד"ר לווירולוגיה שחזרה בתשובה: "ישבתי מהופנטת. חוכמת הבורא צעקה לי מהטבע"

שירי מסה היא ד"ר לווירולוגיה, תחום מחקר השייך לביולוגיה. בעלה קובי הוא קצין חיל האוויר בדימוס. נתוני הפתיחה המרשימים מכסים על בני זוג שלצד עבודתם מקדישים את חייהם להפצת תורה, ומקורבים לחסידות ברסלב, אם כי לשירי חשוב להדגיש: "אני אוהבת את כל הספרים ואת כל הצדיקים".

שירי נולדה במשפחה לא דתית, אך בעלת כבוד למסורת. "סבא וסבתא שלי היו דתיים, ולכן כאשר אכלנו בחוץ, למשל, אמנם לא היינו בודקים אם המקום כשר, אבל נמנענו מאכילת שרצים", היא משחזרת. "לא ידעתי יותר מדי בכל הקשור ליהדות ולהלכה. אני זוכרת את עצמי כסטודנטית באוניברסיטת בר אילן, עולה על אוטובוס לבני ברק הסמוכה, כאשר אני לבושה באופן שלא תואם בעליל את אורחות החיים של העיר. אבל חשוב לי להבהיר: לא עשיתי את זה מתוך חוסר התחשבות, אלא מבורות. באמת ובתמים לא ידעתי שצורת הלבוש שלי פוגעת במישהו".

שירי וקובי מסה

טוב מכדי להיות אמיתי

כיצד הגעת לתחום הביולוגיה?

"נולדתי פגה, כמעט חודשיים לפני התאריך בו הייתי אומרה להיוולד", מספרת מסה, "וגדלתי להיות ילדה קטנה וחולנית שמסתובבת הרבה בחדרי הרופאים. בהדרגה פיתחתי שליטה טובה במושגים הרפואיים. אני זוכרת את עצמי מסבירה לאחות איזה סוג תרופה עליה לתת לי, ואפילו באיזה מינון, ומזכירה לרופאים שיוסיפו חומר הרדמה כאשר מדובר בזריקה כואבת.

"אני חושבת ששם התחילה המשיכה שלי לתחום. בצבא שירתי כחיילת וכקצינה בחיל הרפואה, ובסיום השירות הצבאי רציתי ללמוד רפואה. ציון הפסיכומטרי שקיבלתי לא הספיק, והתלבטתי האם לנסות להיבחן שוב. בהתייעצות עם אבי, החלטתי להתחיל תואר במדעי החיים שממנו ניתן להתקדם ללימודי רפואה".

שירי התחילה את לימודיה באוניברסיטה, בפקולטה למדעי החיים, ונהנתה מאוד. היא מספרת ששניים מהקורסים בהם השתתפה טלטלו אותה: "למדתי קורס על הביולוגיה של התא, וישבתי בו מהופנטת. הקורס עסק בכל האירועים המולקולריים שמתרחשים בתוך התא, כדי לאפשר לו לבצע את תפקידו. שאלתי את עצמי: 'איך ייתכן שהמולקולה יודעת בדיוק את תפקידה, את התזמון המדויק בו היא צריכה להופיע, ולאן עליה להתחבר ולפעול כפונקציה מושלמת?'. זה נראה לי טוב מדי מכדי להיות אמיתי".

קורס נוסף שהשתתפה בו עסק בכימיה בסיסית ובמבנה האטום. במהלכו שירי התוודעה לכך שהבריאה כולה מורכבת מאטומים, ואילו האטום עצמו מורכב ברובו מריק. "מי שבאמת מבין את מה שהוא לומד, מבין שכל מה שאנחנו רואים ונוגעים בו כחומר – בין אם זה דומם, צומח, חי או מדבר – זה באמת אשליה. החומר מורכב מקשרים בין חלקיקי אנרגיה. אם היה לי מיקרוסקופ, שהייתי יכולה להביט דרכו פנימה לתוך החומר ברזולוציה גבוהה מאוד, אז כשהייתי נכנסת ממש עמוק פנימה לתוך האטום – מה הייתי רואה? כלום. ריק. זה פשוט לא נתפס לי", שירי ממשיכה. "איך ייתכן שיש מולי תפוח מתוק, או אדם שמדבר, חי ומתרבה – אבל הכול זה ריק ומפגש של אנרגיה?"

שירי עם בעלה קובי

הזמן חלף, שירי המשיכה בלימודיה כששאלות אלו ואחרות מתלוות אליה ומנקרות בראשה. "בשלב כלשהו הגעתי לתובנה שחייב להיות בורא לעולם, היה לי ברור שלא ייתכן שהעולם נברא מעצמו. חוכמת הבורא צעקה לי מהטבע. עד היום אני לא מצליחה להבין אנשים אינטליגנטים שנשארים אדישים לידע הזה", היא מוסיפה.

"במסגרת הלימודים העמקנו בביוכימיה, ושם למדנו שלכל חלבון יש מבנה מדויק התואם אחד לאחד את תפקידו. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי, בגיל 25, ששאלתי את עצמי: 'אם לחלבון יש תפקיד, אז מה התפקיד שלי? בשביל מה באתי לפה לעולם?'. החלטתי שאני רוצה להתחיל לחפש ולברר באמת מה התכלית שלי".

החיפוש הוביל אותה ליהדות, ומשם הדרך לחזרתה בתשובה הייתה קצרה. כעבור שלוש וחצי שנים היא פגשה בשידוך את בעלה קובי, בעל תשובה גם הוא. "השדכניות שלנו היו סבתא שלי וחברה בגילה. שנינו לא האמנו שייצא משהו מההצעה הזו וסירבנו, עד שלבסוף זה קרה. כשהכרנו, התברר שאנחנו גרים במרחק של שני רחובות אחד מהשני". כיום הם הורים לחמישה ילדים.

משפחת מסה

כלים לעבודת ה'

במקביל לבניית המשפחה ולהעמקת ההיכרות עם שורשיה, שירי המשיכה להתקדם בלימודי הביולוגיה. בשנים האחרונות היא משלבת בין הידע שצברה לבין המקורות התורניים במסגרת קורס "ביולוגיה אמונית", אותו היא מלמדת במדרשה לבנות במצפה רמון. "אחד הדברים המדהימים שגיליתי בזכות לימודי הביולוגיה זה, שבתוך חוקי הטבע והתיאוריות המדעיות בורא עולם הטמין כללי זהב עבורנו לחיים מתוקנים ולהעמקת האמונה. ממש כלים לעבודת השם, שמאפשרים חיבור וקשר ישיר אליו יתברך".

עם משפחתה בכביש חוצה ישראל

נשמע מעניין. תוכלי לפרט?

"תביטי על המנורה בתקרת הבית, שמפיקה אור לבן. מבחינה פיזיקלית, האור הלבן שאת רואה מולך מורכב מכל הצבעים. אם אני אתן לאלומת האור הלבנה הזו אפשרות להישבר דרך תווך שקוף – כמו מים, פלסטיק או זכוכית – האלומה תישבר 'שבירה כפולה'. במצב הזה מתגלים כל הצבעים שנמצאים בתוך האור הלבן, ואנחנו רואים מולנו את כל צבעי הקשת: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול.

"במילים אחרות, קשת היא תוצאה של אור לבן שנשבר, ואז כל הצבעים מתגלים. הם היו גלומים עוד קודם באור הלבן, אבל נחשפו כתוצאה מהשבירה. איך זה קשור אלינו? בשיעור אני מסבירה לתלמידות שכל אדם עובר משברים בחיים, ויש אנשים שעוברים ניסיונות קשים מאוד, שממש 'שוברים' אותם. אבל המטרה של המשבר, של השבירה, היא לאפשר לאדם לגלות בתוכו עוד 'צבעים' – עוד כוחות שקיימים וגלומים בו, אבל הוא לא ידע על קיומם, כי לא הגיע למקום כה דחוק שהיה צריך לגלות אותם.

שירי עם תלמידיה בחממה - מכינים ארוחה ממה שקטפו

"כל עוד אני נמצאת באזור הנוחות, אני יכולה להמשיך להתנהג בדרכים שאני רגילה. אבל כשהקדוש ברוך הוא רוצה להצמיח ולגדל אותי ולגלות בתוכי עוד כוחות, אז הרבה פעמים זה קורה לנו בעיתות משבר. המשבר הוא זה שדוחק אותי לאיזו שהיא נקודה, שאין לי ברירה אלא להוציא מעצמי כוחות שלא ידעתי על קיומם".

מסה ממשיכה לפרט ולהסביר, והדוגמאות קולחות מפיה ברהיטות, תוך שהיא מבססת אותן על מקורות כמו הזוהר הקדוש או ליקוטי מוהר"ן. היא מסבירה על שיווי משקל כימי בין המגיבים לתוצרים, ועל כך שאם נשנה את המגיבים ודאי שגם התוצרים יושפעו וכן להיפך. לדבריה, יש מכאן לימוד על מערכות יחסים חברתיות וזוגיות, שכל שינוי של צד אחד משפיע בוודאות גם על הצד השני במערכת. היא מדגימה גם על תא כבד, שאם 'יסרב' להיות תא כבד, אלא 'ירצה' להיות תא מסוג אחר – המערכת של הגוף תפסיד אותו, כלומר תפקודי הגוף ירדו. מצד שני, עליו להיות קשוב להוראות שמגיעות אליו מהמוח וממערכת העצבים. תא שלא יבצע את ההוראות – יוביל למחלה בגוף. מבחינת מסה, יש כאן לימוד על החובה של האדם להיות קשוב לייחודיות שהקב"ה נטע בו ולממש את עצמו, לצד הקשבה לחוקי התורה ולמחויבות הכללית.

שירי עם תלמידיה בבית הספר (צילום מסך)

"המורה של המדינה"

כיום את מורה לביולוגיה בתיכון. מה גרם לך להיכנס לעולם החינוך, למרות תואר הדוקטורט שאת מחזיקה בו?

"הגעתי להוראה לגמרי בהשגחה פרטית. עד לפני מספר שנים בעלי שירת בקבע בחיל האוויר, וזו הסיבה שבשלה באנו להתגורר כאן, במצפה רמון, ומהר מאוד התאהבנו במקום ובאנשים. מעט אחרי שעברנו הנה, הייתי אמורה להתחיל משרת פוסט דוקטורט, אבל ידעתי שזה ידרוש ממני לא מעט, וכאמור בעלי לא נכח בבית, ולכן החלטתי להמתין איתה. יום אחד פנתה אליי מנהלת התיכון הממלכתי המקומי, וסיפרה לי שהם מחפשים בדחיפות מורה למגמת ביולוגיה שימלא את מקום המורה הקבוע. הוא היה חולה מאוד באותה תקופה, ולצערנו נפטר כעבור מספר חודשים".

שירי נכנסה לתפקיד באופן זמני, ומאז כבר שלוש עשרה שנה היא שם. לפני מספר שנים היא זכתה בתואר "המורה של המדינה". לתחרות מגיעים מועמדים שתלמידיהם המליצו עליהם, ולאחר סינון של ועדת התחרות שבעה מורים מתוכם מקבלים את התואר.

מדליקה משואה ביום העצמאות במצפה רמון (צילום מסך)

מה גרם לתלמידים שלך להגיש את מועמדותך לתחרות?

"התלמידים שנכנסים אליי לכיתה יודעים שהם עוברים דרך הדלת ונכנסים לעולם אחר. זה לא שיעור רגיל, אלא שיעור שיש בו הרבה רגש ואש בלב. מבחינתי, כשאני מלמדת ביולוגיה אני מלמדת בו זמנית על בורא עולם. אני לא קוראת לו בשמו, אבל התלמידים מרגישים את זה, והלב שלהם נדלק באהבה, סקרנות, עניין וקשר.

"תלמיד מבין דבר מתוך דבר, ופתאום הוא מבין איך דברים עובדים. הדברים מתיישבים לו על הלב, זה מחובר לו לחיים שלו, והוא יכול להרגיש פתוח, לשאול שאלות, להתעניין ולהסתכל. אני לא אגיד לו 'אנחנו צריכים להספיק את החומר', אין את המשפט הזה אצלי בשיעורים".

בטקס 'המורה של המדינה' עם תלמידה

לסיום, שירי מספרת שבהזדמנות מסוימת היא נשאלה: "באיזה מקום את מרגישה שאת מצליחה לבטא הכי טוב את מי שאת?". שירי השיבה מיידית: "בבית הספר". היא מסבירה בלהט: "כשאני מלמדת ביולוגיה, אני בעצם מלמדת על השם. את השם יתברך זכיתי להכיר דרך הביולוגיה, וכל החיבור שלי לבורא עולם הוא באמצעותה".