אור החיים הקדוש: חיזוק קצר בעבודת ה' מתוך פרשת חוקת

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי" (במדבר כ"א, ח').

תפילתו של משה רבינו הועילה לריפוי האדם שננשך, ולא הועילה להסרה מוחלטת של הנחשים השרפים. מדוע? הרי אם לא יהיו נחשים - ממילא לא יהיה מי שיצטרך לרפואה, אז למה הקב"ה לא הסיר את הנחשים לגמרי?

"וטעם כל המעשה נראה בהעיר עוד למה לא הועילה תפלתו של משה להסיר הנחשים השרפים ולא יהיה נושך להצטרך לרפואתו".

אור החיים הקדוש מסביר כי הקב"ה, בהיותו "בעל המשפט", בדק את איכות התשובה של העם וגילה שהיא לא הייתה מספקת. אמנם העם אמר "חטאנו כי דברנו בה' ובך", היה וידוי וחרטה, אך חסר היה המרכיב הקריטי של תשובה אמיתית – עזיבת החטא. הם הודו בחטא שעבר, אבל לא התחייבו לעתיד. לא אמרו "לא נשוב עוד לדבר הרע הזה". תשובתם היתה חלקית.

"אלא ודאי זה יגיד כי בעל המשפט בחן שלא עשו תשובה המספקת להם, והגם שאמרו חטאנו כי דברנו בה' ובך העיקר חסר והוא העזיבה, ולא מצאנו שאמרו לא נשוב עוד לדבר הרע הזה, ולזה לא הוסר הנגע".

השארת הנחשים - התעוררות לתשובה

בהתאם לכך, הקב"ה השאיר את הנחשים:

מי שבאמת מתקן עצמו ושב בתשובה שלמה עם עזיבת החטא – הרי הוא ניצול, והנחשים פשוט לא יכולים לפגוע בו.

לעומת זאת, מי שתשובתו לא הייתה כראוי ולא כללה את עזיבת החטא - הנחש יכול לנשוך אותו כדי "לעוררו בתשובה".

כשאדם כזה מסתכל על נחש הנחושת, המבט מעורר בו הכרה עמוקה יותר של מה שהוא צריך לתקן. דרך התבוננות זו "יתקן עצמו ושב ורפא לו" - הוא מגיע לתשובה אמיתית ומתרפא.

"לזה נתחכם הבורא ונתיעץ לתקנם על זה הדרך כי מי שתקן עצמו כראוי הנה הוא ניצול ולא ישכנו נחש, ומי שלא נתקן כמצטרך ישכנו נחש לעוררו בתשובה, וצוה עליו להביט אל נחש וגו' ובזה יתקן עצמו ושב ורפא לו".

הרב זמיר כהן - הדרכה רוחנית לתהליך התשובה. צפו