כיצד יתכן שהיה הר במדבר? ועוד דברים שלא ידעתם על פרשת חקת

"וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל הַמִּשְׁכָּן עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ" (י"ט, כ'). בזכות מי בא הענן?

בזכות שרה אמנו, שהרי מסופי תיבות של המילים: "וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה" יוצאת המילה שרה, המעידה על כך שבזכות שרה היה הענן, כיוון שהענן היה קשור על אוהל שרה (ספר הרמזים לרבנו יואל).

"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם" (כ', א'). מדוע התורה מדגישה ששם מתה מרים?

כיוון שמרים היתה האישה היחידה שמתה במדבר (מדרש אספה, הובאו דבריו ב"ופריו מתוק" עמוד 356), וכל שאר המתים היו זכרים, משום שגזירת המרגלים היתה רק על הזכרים (במדבר רבה פרשה כ"א סימן י').

"וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת" (כ', ה'). מדוע העם לא נענשו על כך שהתלוננו שאין להם מים?

כדי להודיע שאין ראוי לגנות מי שֶׁבְּעֵת צער וחסרון גדול מדבר שלא כהוגן (פירושי רלב"ג על התורה בדיבור המתחיל "התועלת הראשון").

"קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר" (כ', כ"ה). והרי ענני הכבוד היו מיישרים את ההרים והעמקים, אם כן, כיצד היה הר במדבר?

אלא שענני הכבוד הניחו מקום גבוה למשכן, וכן לא יישרו 3 הרים: הר סיני לשכינה, הר נבו למשה והר ההר לאהרן (ספר "אבותינו" עמוד תי"ט).

"וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל" (כ', כ"ט). איך ראו כל העדה שאהרן מת, הרי הם לא היו במעמד שבו מת אהרן?!

1. העם ראה שבגדי משה קרועים (תרגום יונתן בן עוזיאל על פי פירוש יונתן).
2. כשירדו מההר משה ואלעזר, שאלו אותם העם: "היכן אהרן?" ענו להם שֶמֵת, ולא האמינו, אמרו להם: "אם לא תביאו אותו - נסקול אתכם". עמד משה בתפילה, ו-ה' פתח את המערה והראה לכל העם שאהרון נפטר, ולכן כתוב: "וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן" (מדרש תנחומא סימן י"ז). 

ויש אומרים שכאשר ראו ישראל שחזרו רק משה ואלעזר, אז שליש מהעם אמרו שמשה הרגו לפי שקינא בו, ושליש אמרו שאלעזר הרגו שהיה מבקש לירש כהונה גדולה, ורק שליש אמרו שמת כדרך העולם (ספר "אבותינו" עמוד תכ"א, וראה בילקוט שמעוני רמז תשפ"ז).

"... דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי" (כ"א, א'). מי נלחם כאן בישראל?

ישראל נלחמו בעצמם! העם פחדו מאוד מהחיל הגדול והכבד של מלך ערד, לכן נתנו לב לשוב מצרימה, וחזרו לאחוריהם כמהלך שלשת ימים וישבו שם שלושים יום. כאשר ראו בני לוי כי לא רצו בני ישראל לשוב, קינאו ל-ה' ונלחמו עם ישראל אחיהם, והרגו מהם עַם רב, והחזירום בכוח אל מקומם בהֹר הָהָר (ספר הישר).

"בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה" (כ"א, י"ח).מלבד מי השתייה שסיפקה, מה היתה התועלת שבבאר מרים?

שבכל מקום שבאר מרים היתה הולכת, היא היתה מגדלת סביבה כל מיני בשמים לנשים (פירוש רבנו אפרים על התורה).

מי היו האנשים הראשונים שטעמו מבארה של מרים?

הגר וישמעאל, כשהלכו מאהל אברהם אבינו (פרקי רבי אליעזר פרק ל', על פי הברטנורא במסכת אבות פרק ה' משנה ו').

"אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן" (כ"א, כ"ט).מהו "כְּמוֹשׁ"?

זוהי אבן שחורה כדמות אישה שחורה, והיו מואב וכל סביבותיו משתחווים לה (עטרת זקנים מאוצר רבותינו בעלי התוספות עמוד קכ"ג).

והיכן היא נמצאת היום?

בעיר מֶכָּה (שבערב הסעודית), והולכים עמים רבים להשתחוות אליה (מדרש לקח טוב המכונה פסיקתא זוטרתא).

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן" (כ"א, ל"ד).מדוע משה היה ירא מעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן?

בני ישראל הגיעו אל קרבת העיר בחשיכה ולא ראו היטב את חומת העיר, אמר משה: "נחנה כאן, ונִכנס בבוקר לעיר לכבוש אותה".

בבוקר משה ראה שהחומה השתנתה ואמר: "האם במהלך לילה אחד הם בנו חומה נוספת?!". אמר לו ה': "הם לא בנו עוד חומה, אלא אלו רגליו של עוג, שהוא יושב על החומה".

לכן משה היה ירא, ו-ה' אמר לו: "אַל תִּירָא אֹתוֹ", שאני מפילו לפניך (ילקוט שמעוני על חומש דברים רמז תת"י).

מתוך הספר "מֵעֵבֶר לָמְפוּרְסַם" על חומש במדבר – חידושים מיוחדים שאינם מפורסמים, מדברי רבותינו וחכמינו הקדושים, על פרשיות השבוע ועל הלכות מעשיות, בהסכמת גדולי ישראל. לרכישת הספר, לחצו כאן.