חטיפי אנרגיה: חוט הקסמים של יענקל'ה, או: בשביל מה להתאמץ?

ילד חביב וחינני היה יענקל'ה, אלא שהחיים נראו עליו כמעמסה גדולה, והוא חיפש חיים קלים בלי משמעת ועמל, רק לשחק ולהשתובב. כשישב בכיתה, ציפה להפסקה, וכששיחק עם חבריו, חלם על חופשת הקיץ. רוב שעותיו חלפו בחלומות בהקיץ על ימים יפים ומאושרים שאין בהם מאמץ והשקעה. מעולם לא פינה שעה אחת כדי לחוות רגעים מאושרים של אתגרי החיים.

בוקר אחד, יענקל'ה יוצא מביתו לעוד יום של "לימודים מפרכים", אך רגליו מוליכות אותו ליער הסמוך לביתו. שם הוא יושב לפוש מתחת לעץ תמר ונרדם.

כעבור כמה רגעים הוא שומע קול רך שקורא לו: יענקל'ה! יענקל'ה! הוא פוקח את עיניו ורואה לפניו איש זקן. בידו הקמוטה מחזיק הישיש קופסת קסמים עשויה מזהב, אשר במרכזה משתלשל חוט זהב ארוך.

זה חוט החיים שלך, מגלה לו הזקן - במשיכה קלה בחוט תחלוף שעה מחייך בכמה שניות. במשיכה ארוכה יותר יעברו עליך ימים שלמים בתוך דקות, ובמשיכה ממש ארוכה יעברו לך כמה שנים מהחיים.

נפלא! התלהב יענקל'ה, אפשר בבקשה לקבל את הקופסא?

הזקן ברוב טובו העניק את קופסת הקסמים ליענקל'ה, וזה הודה לו בכל לבו.

משם הגיע בלב קל ללימודים, אלא שכבר אחרי עשר דקות החל להשתעמם. הפעם הוא כבר ידע מה לעשות. חיש-קל שלף מכיסו את הקופסה, משך בחוט, והופ - הנה הוא אוכל ארוחת צהרים. הארוחה מסתיימת ושוב משעמם... משיכה קלה והוא ישן את שנת הלילה.

כשגילה את הקסם הטמון בחוט הקסמים, מאס יענקל'ה בחייו ה"קשים". משיכה ארוכה בחוט הקסמים – והנה הוא בחגיגת הבר מצוה, מקבל מתנות, שמח ונהנה מהחוויה... מהר מאוד הוא עולה לישיבה המיוחלת, אולם שם הלחץ מקשה על חייו הקסומים: חייבים להתעורר בזמן, לעמול בתורה, להתאמץ, להיבחן. זה ממש אינו בשבילו.

לחיצה ארוכה נוספת, והנה הוא עומד מרוגש תחת חופתו... עוד משיכה כזו, והנה הוא אב לארבעה ילדים. איזה כיף! הוא מדלג ביעף על כל הקשיים של גידול תינוקות. עוד משיכה, ושנים רבות חולפות בחטף, והנה הוא אב לעשרה בלי עין הרע. איך, ריבונו של עולם, מחתנים עשרה ילדים?!... שום בעיה, משיכה בחוט הזהב – ובִן רגע כל ילדיו נשואים.

משיכה נוספת – והנה הוא סבא קשיש. רעייתו כבר הלכה לעולמה, הילדים עזבו את הבית, וסבא יעקב נותר גלמוד, יושב בודד בביתו. הילדים והנכדים אינם מגיעים לבקר כי... מעולם לא הרגישו שהוא אבא שלהם.

בפעם הראשונה בחייו, יענקל'ה מתחיל להבין שהוא מעולם לא טרח ועמל לגדל את עצמו, לא הצטער בצער גידול בנים, לא עמל בתורה, וממילא לא נהנה מפירות ההשקעה. רק כעת הוא מפנים שה"עמל" בעצם נותן טעם ומשמעות לחיים, ולו אין חלק בכל זה.

במר לבו הוא יוצא ליער כדי לשאוף מעט אויר ולהירגע. הוא מניח את גופו התשוש על חלקת דשא, ושוקע בשינה עמוקה.

והנה, מישהו קורא בשמו. יענקל'ה מרים את עיניו ורואה את אותו זקן שהעניק לו לפני עשרות שנים את קופסת הקסמים.

"הרסת לי את החיים!", הוא מטיח בו את ההאשמה הקשה ופורץ בבכי מר. "אין לי קשר עם בני משפחתי, לא טעמתי טעם של עמל ויגיעה, החמצתי את 'מתנת החיים'!".

"יענקל'ה! בוקר טוב, כבר מאוחר!", נשמע לפתע קולה המוכר של אמו.

הוא פותח את עיניו, ונדהם לראות את אמו המסורה עומדת סמוך למיטתו.

כשהוא קולט שהוא קם מחלום יעוף, הוא מזנק ממיטתו לתדהמת אמו, מתלבש במהירות וטס לתלמוד התורה...

יענקל'ה מבין שהישיש המוזר מהיער מילא את תפקידו באופן המושלם. 

(על פי הספר "48 דרכים לחכמה").