פרשת בהעלותך
כמה פעמים היה משה רבנו צריך לראות את מעשה המנורה? ועוד דברים שלא ידעתם על פרשת בהעלותך
מדוע רצה יתרו לחזור לארצו, ומה משותף לאבטיחים ולקישואים? שולחן השבת שלכם יהיה השבוע מרתק מתמיד, עם פירושים ומדרשים מפתיעים על פרשת בהעלותך
- הרב יעקב מעברי / מעבר למפורסם
- פורסם ט"ו סיון התשפ"ה

"וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה" (ח', ד').מי הראה למשה את מראה המנורה?
גבריאל, שהרי המילה "כַּמַּרְאֶה", שווה בגימטרייה למילה גבריאל, שהוא זה שהראה למשה את דמות המנורה ("עטרת זקנים" מאוצר רבותינו בעלי התוספות עמוד ק"ג).
כמה פעמים הוצרך משה לראות את מעשה המנורה?
ארבע פעמים, לפי שבכל פעם שראה – שכחה (מדרש הגדול).
"וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ" (ח', ז'). האם הכהנים הורידו את "כָּל" שיער גופם?
לא, הם השאירו את השיער שבפאות (אבן עזרא, אך ראה רבנו בחיי).
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ" (י', ל'). מדוע יתרו רצה לחזור דווקא אל ארצו?
- כדי להחזיר פיקדונות שהפקידו אצלו (ספרי זוטא).
- כיוון שהיה קשה לו עם האוויר והמזון של ארץ אחרת ממה שהורגל (ספורנו).
"וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ה' וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ" (י"א, ב'). עד כמה האש הזיקה?
עד כדי כך שלא היו יודעים מי חי ומי מת.
ומה גרם לה להפסיק?
משה רבנו נכנס באמצע וְדָרַךְ עליה עד שפסקה (ילקוט שמעוני רמז תשל"ב).
"שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן" (י"א, ח'). הרי אדם טעם במן כל דבר שהוא חשב עליו, אם כן, האם היה מותר לאדם לחשוב על מאכל שאינו כשר, כגון חזיר?
אין זה בשר חזיר בפועל, ולכן הדבר מותר, אך הדבר העיד על מדרגתו הרוחנית של האדם (חיד"א "פתח עיניים", הובאו דבריו ב"דורש ציון" עמוד קפ"ו).
"וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר" (י"א, ד'), "...וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע" (י"א, י'). מי היו "הָאסַפְסֻף"? מדוע לה' חרה ובעיני משה רק רע?
אלו שבעים הזקנים (ספרי), מלשון אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ" (פרק י"א פסוק ט"ז ). ולפי זה "הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה" בלבם, אבל בני ישראל "וַיֹּאמְרוּ" בפיהם "מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר" (פסוק ד'), "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (פסוק י'), שהיו אומרים, אבל משה לא היה יודע מה במצפוני לבם של הזקנים. וה' שידע שיד השרים במעל "וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד", אבל משה שלא היה מכיר הלבבות היה רק "וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע" (מדרש שמואל).
"זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (י"א, ה'). מדוע לא טעמו במן את חמשת הטעמים הללו?
- מפני שהם קשים ללימוד התורה (מדרש לקח טוב המכונה פסיקתא זוטרתא).
- מפני שהם קשים למעוברת (כך הגרסא בספרי).
"זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (י"א, ה'). מה משותף לקישואים, אבטיחים, בצלים ושומים?
כולם מחטאים את הדם מפסולת ("מרפא הבושם" עמודים 50, 86, 217 ו- 226, וראה דבר נוסף ב"כתב סופר").
מעניין לעניין –
לְמָה בריאים הקישואים?
להגן על העיניים מקרינת מסכי מחשב ולשיפור הראייה ("אוצר הפלאות" עמוד רכ"א).
ומה מונע בחילות?
הרחת פלחי בצל מונעת בחילות ורצון להקיא ("מרפא הבושם" עמוד 326).
"וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ" (י"א, ל"א). מדוע ה' הביא להם דווקא עופות מן הים?
כיון שהם אמרו "מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר" ו-"זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה" (פסוקים ד'-ה'), לכן הביא להם דבר שיש בו טעם של בשר וטעם של דגים (חזקוני).
כיצד גָּדֵל השְׂליו?
השליו הוא עוף (רב חיים פלטיאל) שבדרך כלל גדל על עץ שמתחתיו יש מים וכאשר הגיע זמנו, נושר מן העץ וגדל במים, ויש כאלה לחוף מדינת אירלנד (ספר הברית מאמר י"א פרק ד') ואנגליה (מדרש תלפיות ענף אילנות).
"לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" (י"ב, ז'). מה הכוונה "בְּכָל בֵּיתִי"?
שמשה נאמן לי אפילו יותר ממלאכי השרת (ספרי).
מתוך הספר "מֵעֵבֶר לָמְפוּרְסַם" על חומש במדבר – חידושים מיוחדים שאינם מפורסמים, מדברי רבותינו וחכמינו הקדושים, על פרשיות השבוע ועל הלכות מעשיות, בהסכמת גדולי ישראל. לרכישת הספר, לחצו כאן.




