קדושת לוי על פרשת במדבר: דבר תורה קצר שישדרג את שולחן השבת

"כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה וַיִּפְקְדֵם בְּמִדְבַּר סִינָי" (במדבר א', י"ט).

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב מדייק בסדר המילים בפסוק. ושואל מדוע נאמר "כאשר צוה ה' את משה ויפקדם במדבר סיני" ולא נאמר "ויפקדם במדבר סיני כאשר צוה ה' את משה", שהיה נראה כסדר הגיוני יותר (קודם תיאור הפעולה, ואחר כך הציון שהיא נעשתה לפי ציווי ה').

"כאשר צוה ה' את משה ויפקדם במדבר סיני (במדבר א, יט). יש לדקדק, הוי ליה למימר ויפקדם במדבר סיני כאשר צוה ה' את משה".

כדי לענות על שאלה זו, קדושת לוי מציג רעיון יסודי:

"השם יתברך נתן התורה לישראל ונשמת ישראל הם גוף התורה"

כלומר, עם ישראל אינו רק מקבל התורה, אלא הוא מהווה את "גוף התורה" ממש.

קדושת לוי מבסס את טענתו על המשפט "כי ישראל הם ס' רבוא אותיות לתורה נמצא ישראל הם התורה" - יש 600,000 (ס' ריבוא) אותיות בתורה, ומספר זה מקביל למספר הבסיסי של נשמות ישראל (600,000 גברים בני עשרים ומעלה שיצאו ממצרים). זה מלמד שכל יהודי מקביל לאות אחת בתורה.

אם כל יהודי הוא אות בתורה, אזי כאשר משה רבינו ספר את בני ישראל, הוא למעשה עסק בלימוד התורה! ספירת העם היא במהותה "קריאת" האותיות החיות של התורה.

"ונראה, דהנה השם יתברך נתן התורה לישראל ונשמת ישראל הם גוף התורה. כי ישראל הם ס' רבוא אותיות לתורה נמצא ישראל הם התורה, כי כל אחד מישראל הוא אות מהתורה נמצא מה שפקד משה את ישראל למד את התורה".

וכך מסביר "קדושת לוי" את הסדר המיוחד של המילים בפסוק:

הפסוק מדגיש תחילה "כאשר צוה ה' את משה" (ציווי התורה) ורק אחר כך "ויפקדם במדבר סיני" (ספירת העם), "וזהו הרמז כאשר צוה ה' את משה, הרמז שציווי התורה אשר צוה ה' את משה הוא בעצמו מה שספר את ישראל".

בהמשך, הקדושת לוי מסביר מדוע שבט לוי לא נכלל בספירה הכללית של בני ישראל -  משום שעם ישראל (מלבד שבט לוי) מקביל לתורה שבכתב, ושבט לוי מקביל לתורה שבעל פה.

"ומזה הטעם נראה הא דכתיב אך את מטה לוי לא תפקוד ולא תשא בתוך בני ישראל, כי ישראל הם נגד התורה שבכתב. ומטה לוי הם נגד התורה שבעל פה. וזהו בלוים על פי ה' פקד".

למה הקב"ה נתן לנו את התורה שבעל פה, ולא כתב לנו את כל התורה בכתב? הרב רפאל אוחיון מסביר בקצרה. צפו