ניצולי השואה צועדים במצעד החיים בפולין, נכדם חטוף בעזה

בין האלפים הנוטלים היום (חמישי) חלק ב"מצעד החיים" בפולין נמצאים שורדי השואה מיכאל ופאינה קופרשטיין, בני ה-84. נכדם בר מוחזק בשבי חמאס מזה 566 ימים, לאחר שנחטף מאתר המסיבה ליד רעים.

בשיחה עם אתר ווינט התייחס הסב לנכדו החטוף, ושיתף כי המצב הנוכחי הוא עבורו "שואה שנייה. חיים מחדש של הסיוט שעברתי כשהייתי קטן. לדבריו, "הייסורים על מצב נכדו פתחו מחדש פצעים שחשב שהחלימו מזמן".

"הממשלה אומרת שהמלחמה חייבת להימשך, שאין לנו ברירה - אבל זה לא נכון", אמר קופרשטיין והוסיף כי יש בו כעס שהשיחות על שחרור החטופים נותרו ללא התקדמות.

אמש השתתפו בני משפחת קורפשטיין בטקס קצר במחנה ההשמדה. במהלך הטקס הקריאו המשתתפים קדיש ותפילות להשבת החטופים ולעילוי נשמת ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה, ולנרצחי טבח 7 באוקטובר. סבא וסבתא של בר זעקו בתאי הגזים: "די לסבל, די לרצח עם שמבצעים בנו".

בטקס נכחו שורדות השבי רעיה רותם והתצפיתניות אגם ברגר ואורי מגידיש, ללי דרעי, אימו של רס"ל (מיל') סעדיה דרעי, שנהרג ברצועה, שלי שם טוב, אימו של שורד השבי עומר שם טוב, שי ונקרט, אביו של שורד השבי עומר ונקרט, וצילי ונקרט שורדת שואה.

קופרשטיין הסב עצמו נמלט מהמוות ב-1941, כשאימו ברחה מהתקדמות הנאצים. מיכאל היה רק בן שלוש. הוא ברח עם אימו מקישינב כשהחלו ההפצצות על העיר. בעבר סיפר כי "לא מים ולא אוכל, לא היה כלום. התחלנו לדפוק על דלתות כדי לבקש מים, טיפה עזרה – אבל הדיירים סגרו את הדלתות וצעקו: 'לכו מפה'. היה פחד נוראי,.

מיכאל ואימו, עם קבוצה קטנה של אנשים, ברחו לעבר הגבול. במהלך שבועות ארוכים הסתתרו ביערות. אימו של מיכאל השאירה אותו עם חברי הקבוצה ביער וסיכנה את עצמה בניסיון להשיג אוכל מהתושבים באזור. כך שרדו חודשים עד שהגיעו לסטלינגרד. "כשהגענו לשם היא מצאה איזשהו מרתף ושם היינו", שיחזר מיכאל. "אי אפשר היה לצאת. הייתה מלחמה קשה ומי שיצא החוצה כדי להשיג אוכל – לא ידע אם יחזור למרתף".

ב-1972 עלה לישראל עם רעייתו פאינה ושני ילדיהם, והטרגדיה המשיכה להטיל צל על משפחתו. בנו, טל קופרשטיין, שהתנדב בתור פרמדיק, נפגע באופן חמור בתאונה שאירעה לפני שנים בעת שמיהר להציל ילדה בת 4. התאונה הותירה אותו עם מוגבלות. בגיל 17, בר, בנו הבכור של טל, עבר לגור עם סבו וסבתו כדי לפנות מקום בבית למטפל הסיעודי של אביו.

בעקבות אביו גם בר נעשה פרמדיק, ופעם אחת אף הציל את חייו של סבו לאחר שלקה בהתקף לב. חודשיים לאחר מכן, בגיל 21, נחטף בר מאתר המסיבה ברעים שם עבד כחובש, ונישאר לסייע לאחרים תחת מתקפת הטרור. בתחילת החודש פרסם חמאס סרטון עם אות חיים מהחטופים בר קופרשטיין ומקסים הרקין - התיעוד הראשון של בר בחיים מאז החטיפה.

"כל החטופים היו כבר צריכים להשתחרר", קבע הסב, "אנחנו עדיין מחכים. מאז שבר נחטף והאירוע המוחי שעברתי, הראש כבר לא עובד אותו דבר, אבל הלב יודע כל הזמן שהגעגוע לא עוזב. מתפלל שעוד אזכה לראות אותו, לחבק אותו, את הנכד הראשון שלי שהוא גם הניצחון שלי בארץ ישראל".