מדריך רפואי: ההבדלים בין התייבשות ומכת חום בקיץ הישראלי

עם התגברות החום בקיץ הישראלי, חשוב להכיר את ההבדלים בין שני מצבים רפואיים שכיחים הקשורים לחום: התייבשות ומכת חום. הבנת ההבדלים ביניהם מאפשרת זיהוי מוקדם וטיפול נכון, דבר שעשוי למנוע סיבוכים רפואיים חמורים.

התייבשות מתרחשת כאשר הגוף מאבד נוזלים ומלחים בקצב מהיר יותר מאשר הוא מקבל. בתנאי מזג אוויר חם, הגוף מזיע כדי לווסת את הטמפרטורה, אך זיעה מוגברת גורמת לאיבוד נוזלים ואלקטרוליטים. סימני התייבשות כוללים צמא מוגבר, פה יבש ולשון דביקה, ירידה בכמות השתן ושתן בצבע כהה, עייפות, סחרחורת, כאבי ראש ועור יבש וחסר גמישות. במקרים חמורים יותר עלולים להופיע גם ירידה בלחץ הדם ודופק מהיר.

מכת חום, לעומת זאת, היא מצב חירום רפואי המתרחש כאשר מערכת ויסות החום של הגוף קורסת והטמפרטורה הפנימית עולה באופן מסוכן, לרוב מעל 40 מעלות צלזיוס. הסימנים למכת חום כוללים טמפרטורת גוף גבוהה מאוד, עור חם ואדום שלעיתים אינו מזיע (סימן מדאיג המעיד שמנגנוני הקירור של הגוף חדלו לתפקד), דופק מהיר וחזק, נשימה מהירה, כאבי ראש עזים, בלבול, הזיות, שינויים בהתנהגות ואף אובדן הכרה. מכת חום יכולה לגרום לנזק לאיברים פנימיים, כולל המוח, הלב והכליות, ועלולה להיות קטלנית אם אינה מטופלת במהירות.

על פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי ומחקרים רפואיים, הסיכון למצבים הקשורים לחום עולה משמעותית כאשר הטמפרטורות עולות מעל 35 מעלות, במיוחד בתנאי לחות גבוהה. בישראל, בתקופות של גלי חום קיצוניים, ישנה עלייה ניכרת בפניות לחדרי מיון בגין מצבים הקשורים לחום, אם כי אין נתונים מדויקים על היקף התופעה בישראל באופן ספציפי.

מחקרים בינלאומיים מצביעים על כך שהאוכלוסיות בסיכון גבוה כוללות קשישים מעל גיל 65, תינוקות וילדים קטנים, אנשים עם מחלות כרוניות (במיוחד מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות נשימתיות), אנשים הנוטלים תרופות מסוימות (כגון משתנים, נוגדי דיכאון, תרופות פסיכיאטריות), עובדים הנחשפים לשמש במהלך עבודתם וספורטאים המתאמנים בתנאי חום.

הטיפול בהתייבשות קלה עד בינונית כולל שתיית נוזלים המכילים אלקטרוליטים (מים, משקאות ספורט, מרק צח), מנוחה בסביבה קרירה והימנעות מחשיפה לשמש. במקרים חמורים יותר, ייתכן צורך במתן נוזלים דרך הווריד בסביבה רפואית.

מכת חום דורשת טיפול רפואי דחוף. בזמן ההמתנה לטיפול רפואי מקצועי, יש להעביר את האדם למקום קריר, להסיר בגדים מיותרים, לקרר את הגוף באמצעות מים קרים או קרח (במיוחד באזורים עם כלי דם גדולים כמו בתי שחי וצוואר), להניע אוויר (באמצעות מאוורר) ולעודד שתיית נוזלים אם האדם בהכרה.

אמצעי המניעה היעילים ביותר כוללים שתייה מרובה גם כאשר לא חשים צמא, בכמות של לפחות 2-3 ליטר מים ביום בתקופות חמות (יותר בפעילות גופנית או חשיפה ממושכת לשמש), הימנעות מפעילות מאומצת בשעות החמות של היום (10:00-16:00), שהייה במקומות ממוזגים או מוצלים, לבישת בגדים קלים, בהירים ורחבים, שימוש בכובע וקרם הגנה בשהייה בחוץ, ובדיקות תכופות של אוכלוסיות בסיכון.

עם התגברות שינויי האקלים והעלייה בטמפרטורות הממוצעות, חשיבות המודעות למצבים אלה הולכת וגדלה. מחקרים מראים שתדירות גלי החום בישראל ובאזור המזרח התיכון בכלל עלתה בעשורים האחרונים, ועמה גם הסיכון למצבי חירום הקשורים לחום. לכן, הכרת הסימנים המבדילים בין התייבשות למכת חום וידיעה כיצד לפעול בכל מקרה היא חיונית לבריאות הציבור, במיוחד בתקופת הקיץ הישראלי החם.