נתיבות שלום על פרשת מטות: פירוש קצר, מרתק ומשנה חיים

בפרשת השבוע, פרשת מטות, נאמר: "איש כי ידור נדר לה' או השבע שבועה לאסור אסר על נפשו לא יחל דברו כל היוצא מפיו יעשה".רש"י מפרש: "לא יחל דברו" – "כמו לא יחלל דברו, לא יעשה דבריו חולין".

מבאר הנתיבות שלום כי יש לבאר את הענין על פי מה שכתב רבנו יונה (אבות פרק א', י"ז) כי "יהודי המקדש את פיו – נעשה פיו כלי שרת". וכשם שכלי שרת מקדש את המנחה המונחת בתוכו, ומציאותה משתנית להיות קדושה - כמו כן על ידי דיבור שיהודי מוציא מפיו, שהוא כלי שרת, נוצרת מציאות חדשה של קדושה ונדר.

מוסיף הנתיבות שלום ומבאר במה נתייחד הפה משאר איברי האדם להיותו ככלי שרת, על פי הנאמר בישעיהו (מג): "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", כל המטרה בבריאת ישראל היא למען תהילתי יספרו, שיאמרו לפניו יתברך תהילות ותשבחות, וכיוון שזוהי תכלית הבריאה, על כן הפה הוא כלי שרת שמיוחד לצורך גבוה. כך ביאר הרב ה"בית אברהם" על הפסוק: "וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי", כלומר: בלק ראה שאת כל אשר עשה, כל מה שעשה הקב"ה, הוא בשביל ישראל לאמורי, שיהודי ייאמר לפניו יתברך דיבורי קודש, זוהי התכלית שתהילתי יספרו. ואכן עיקר עבודת ה' מתקיימת על ידי הדיבור, לימוד התורה שיהודי מחוייב לעסוק בו תמיד הוא בדיבור שנאמר: "והגית בו יומם ולילה", וכן תפילה היא על ידי דיבור, וזכור את יום השבת לקדשו – זכרהו בדברים – שעיקר המצווה דאורייתא היא על ידי דיבור, וכן זכור את אשר עשה לך עמלק – המצווה היא בפה. עיקר עבודת ה' היא ע"י הפה, והפה הוא כלי שרת, שענין כלי שרת הוא שמיועד לעשות בו עבודה לה', ולכך הפה שעל ידו מתקיימת עיקר עבודת ה' הריהו כלי שרת המיועד לעבודתו יתברך, מה שאין כן בשאר איברים, שאינם מיוחדים כל כך לעבודת ה'.

על כך מובא בספר ליקוטי תורה לאריז"ל על הפסוק: "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה", שמכל דיבור שיהודי מוציא מפיו נברא מלאך, אם מדבר דברים טובים – נהיה מזה סנגור, ואם מדבר דברים אסורים נהיה קטגור, ועל זה נאמר: "לא יחל דברו", שאין לאדם לעשות דבריו חולין משום שככל היוצא מפיו יעשה מלאך. ועל כן מובן מדוע כה חמור הוא ענין הדיבור, שמה שיהודי מוציא מפיו – מחולל תוצאות גדולות כל כך, אף שאין זה אלא דיבור בלבד.

כותב הנתיבות שלום: לאור הדברים מתבאר הכל, שהאבר המיוחד של יהודי שהוא כלי שרת הוא הפה, שעל ידו מתקיימים רוב גופי תורה ותפילה ומצוות "והגית בו יומם ולילה", משום כך אסור להשתמש בו לא רק לדברים אסורים, אלא אפילו לדברים של חולין, על דרך כלי שרת שאסור להשתמש בו לדברי חולין אפילו שאין בהם איסור, והמשתמש מעל בקדושתן, ועל כן נאמר "ככל היוצא מפיו יעשה" – שכל דיבור שיהודי מדבר נהיה מזה מלאך.