החיים הם לא פיקניק. אבל בסוף, למסע הזה יש תכלית. מה התכלית? תבררו

תפקידנו בעולם אינו רק לשרוד ולהסתדר, להתחתן ולגמור את החודש, ולסמן V על רשימת יעדים. אני לא מזלזל בכל היעדים החשובים, אבל צריך לזכור שיש גם משהו מעבר לכל זה. הקב"ה נתן לכל אחד ואחת מאיתנו, בהשגחה פרטית, מתוך רוב אהבתו אותנו, הרבה חוזקות, הרבה אור, הרבה כוחות נפש, כדי שנעשה תפקיד מסוים כאן בעולם.

כדי להכשיר אותנו לתפקיד הזה, כולנו עוברים גם קשיים. מי שנולד עם כפית זהב בפה, והכל הולך לו בקלות, יתקשה מאד להתמודד בחיים. החיים הם לא פיקניק. אבל בסוף, למסע הזה יש תכלית, ותפקידנו לברר אותה ולהתקדם לכיוון שלה. זו עבודת חיים. לא פשוטה, אבל אפשרית.

כל מגילת שיר השירים מדברת על המסע הזה, של הרעייה והדוד. תהליך של חיפוש, תהליך של בירור. יש בדרך שומרים, שכוונתם טובה, אבל הם מעכבים. יש רגעים טובים, יש הרבה כיסופים, געגועים, חיפושים ואכזבות בדרך. אבל אסור להתייאש, לעולם. צריך לעשות מה שנותן לנו כוח במסע הזה, להתפלל שלא נפספס, להתפלל שנצליח. לייקר את הרגעים הטובים של האור, ולשאוב מהם כוחות גם לרגעים של החושך. רבי נחמן מברסלב כתב מעשה שלם שמדבר על זה: "מעשה באבדת בת מלך", על מִשְׁנֶה-למלכות שיוצא למסע אחרי בת-המלך. בזוהר הקדוש, הביטוי "בת-מלך" מייצג את השכינה הקדושה. זה בעצם מסע קדוש לחפש את נקודת האלוקות שבנו. גם שם, בסיפור, המִשְׁנֶה למלכות מקבל סוס ומשרת, ובמהלך המסע הוא מוצא, מפספס, נופל וקם. לאט-לאט הוא מתקדם, מוצא רמזים. בהדרגה הוא גם נפרד מהסוס ומהמשרת, עד שבסוף מצליח למצוא ולהתחבר ולמצוא את בת-המלך. זה משל נפלא שמלמד איך כל המעכבים שבדרך בסוף מתהפכים, איך חוסר הייאוש הוא זה שיוצר בסוף את מציאות התיקון והחיבור.

ברגעים קשים, אני שואב הרבה כוחות מהסיפור הזה. אני ממליץ ללמוד אותו, בעיון, ולחזור עליו שוב ושוב. הוא עמוק, מלא ברמזים, ונותן כוחות להתמודד נכון במסע הפרטי שלנו כאן בעולם. לכל אחד יש מסע משלו, לכל אחד יש אור ייחודי משלו, שהוא בא להאיר בעולם. ה' יעזור שנמצא ושנצליח למצוא ולהתחבר אל האור שלנו!