"הדליקו נרות 10 דקות לפני הזמן": האם ששיכלה שני בנים בנובה בפנייה נרגשת

בפרשת השבוע, פרשת ויקהל, משה רבינו מקהיל את כל עדת בני ישראל, ומספר להם על הדברים אשר ציווה אותם ה', וכך הוא מתחיל: "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה'".

שאלו המפרשים: למה שוב חוזר על עצמו הציווי של שמירת השבת? ובכלל, נושא שבת קודש הוזכר כבר כמה פעמים בפרשות קודמות.

כתוב בפסוק: "אך את שבתותי תשמורו". מפרש לנו רש"י, שהפרשה הזאת נאמרה למחרת יום הכיפורים כשמשה רבינו ירד מהר סיני, שאז הוא בישר לעם ישראל את הבשורה שהקב"ה התפייס איתם אחרי מעשה העגל.

כותב ה"נתיבות שלום", ששבת קודש מצליחה להאיר לנשמתו של היהודי עד לעומקים הגדולים והאדירים ביותר של נפשו. גם אם חלילה נפל לשאול תחתיות, ואחר כך זכה לשמור את השבת, מיד מוחלין לו. אבל צריך לדעת ששבת שקיבלו לפני חטא העגל הייתה כולה מתנה מן השמיים, וניתנה להם בהתערותא דלעילא (בהתעוררות שהיתה ישירות מהכוח העליון), בלי שום מאמץ או פעולה שנצרכה להיעשות כדי להתקדש בקדושתה. אך לא כן השבת שלאחר חטא העגל.

אומר הרבי מסלונים שהיא כבר תלויה בהכנה נפשית ורוחנית ובהתערותא דלתתא מצד היהודי, ולכן כתוב: "את שבתותי תשמורו" - בלשון רבים (כי שבת של מטה תלויה בשבת של מעלה). זה אומר מבחינתנו, שרק אם נעורר את עצמנו בהכנה ובמעשים בפועל לקבל את אור השבת, רק אז ישפיעו עלינו מן השמיים קדושת שבת קודש, שנאמר: "כי אני ה' מקדשכם".

נשים יקרות! אנחנו פונות אליכן, בקריאת "תנו עוז לאלוקים".

קבלו על עצמכן שבת קודש 10 דקות לפני הזמן שרשום בלוח. הדליקו נרות ואמרו: "הריני מקבלת עליי תוספת שבת לרפואת ירמיהו רפאל חיים בן לאה. לרפואת כל פצועי וחולי עמך ישראל ולגאולה שלמה ברחמים".

איך מספרים לאמא ששני בניה נרצחו? ענת חנה ריבלין, האם השכולה, בריאיון מחזק. לצפייה לחצו כאן