פרשת יתרו מזווית עסקית: כוחה של הקבוצה – ואיך נשתמש בה

אנשים נוטים לתת אמון ברבים, וגם רוצים להשתייך אליהם. משום כך, כאשר עובדים רבים בחברה מחזיקים בדעה מסוימת, יהיה קל הרבה יותר להקרין את הדעה הזו גם על מישהו נוסף.

יתירה מכך – אם אנחנו, כמנהלים, נחזיק בעמדה כלשהי, ויתר העובדים יחשבו הפוך, נגלה עד מהרה שהגישה שלנו לא מחזיקה מים.

לכן חשוב לנו מאוד לגרום לכך שהרבה מהעובדים יסכימו עם המסרים שלנו, שלא יתמרדו, וכך גם יקרינו הלאה את הרעיונות הללו.

את הנקודה הזו מחדד רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, בפירושו לפרשת השבוע.

יתרו, כך הוא מסביר, היה הראשון שהאמין לא לאדם אחד בודד, אלא לקבוצה.

דתות אחרות ונרטיבים אחרים, מתבססים על סיפור של אדם אחד בודד. אני יכול להאמין לו, אבל אין לי שום סיבה לכך. אני יכול גם לדחות את מה שהוא אומר. יתרו, לעומת זאת, האמין לקבוצה. הוא האמין לכלל הציבור, כלומר לסיפור שסיפרו אותו יחד מיליוני בני אדם שהיו נוכחים בו.

זו השמועה שיתרו שמע, שגרמה לו להבין, ככהן בעבודת אלילים, כי התפיסות הרעיוניות שלפיהן הוא הסביר את העולם – הן שגויות. היא הכיר, באמצעות הכוח החברתי, בעוצמה הגלומה באמת, והדבר הזה חולל בתוכו שינוי.

חשוב להכיר בזה גם בעבודה ובעסקים: הכוח החברתי הוא משמעותי מאוד בכל פעילות של חברה, ואפילו בניהול משפחה.

כשצוות יזמים של סטארט אפ, צוות הנהלה של חברה, עובדים יחד, מגיעים להחלטה משותפת על מטרה מסוימת - התקשור ללקוחות, למשקיעים ולעובדים הוא משמעותי וחזק הרבה יותר, ומאפשר הרבה יותר יכולת התמודדות עם כל אתגר שקיים. ארגון שגם מכבד את ההיסטוריה שלו, לומד ומנסה לשפר – הוא ארגון צנוע יותר.

מניסיוני האישי, לא פעם ראיתי את זה קורה: כשמגיע מנהל חדש, הוא מוחק את כל הידע הקולקטיבי של החברה, ומתחיל ליצור את כל החשיבה, הנורמות והערכים מהתחלה. את כל מה שהיה לפניו – הוא שוכח ומשכיח. הוא לא מותיר כל זיכרון. ברגע שזה קורה, כשמתעלמים מהעבר ומהניסיון של קבוצת אנשים שהשפיעה, ונמצאת גם עכשיו, והיא עודנה יכולה להשפיע, זה בהחלט עשוי לפגוע בסיכויי ההצלחה.

פעולה כזו עושים רק אם זה נדרש באופן ודאי.

קבוצת אנשים שמתפקדת כקהילה, מאפשרת זיכרון ארגוני ובונה את הרוח. כשיש קבוצה שיש לה זיכרון, - יש שורשים ויש עץ. מה שנותר הוא לצקת את הרוח שתסחוף את כולם לעבר ההצלחה!

זיו אלול הוא יזם סדרתי, מנכ״ל פארי ומחבר הספר "אבות הניהול".