גם המדע מאשר: הטעות הגדולה של תיאוריית האבולוציה

לפני כמאה וחמישים שנה פרסם צ'ארלס דרווין את ספרו, "מוצא המינים", שבו טען כי המינים התפתחו זה מזה בדרך איטית וארוכה. דרווין כתב בספרו כי הוא בטוח שכאשר ייחקרו השרידים למינים הקדומים, יגלו הדרגתיות בממצאים. לאט לאט יופיעו עוד  ועוד מינים חדשים, וביניהם יימצאו הרבה שרידים של צורות ביניים.

באותם ימים ממש עסקו חוקרים בריטיים בבדיקת שכבות קדומות מאד, מתקופה שנקראה "קמבריון", שכבות שנמצאות בדרך כלל מתחת לאוקיינוס. להפתעתם הם גילו בשכבות אלו את רוב צורות החיים המוכרות. מדע הפליאונטולוגיה היה אז בחיתוליו, והתגלית נתפסה כלא אמינה. שכבות הסלע שבהן נתגלו השרידים האלו אוחסנו במרתפי המוזיאון הלאומי לטבע של לונדון, שכן לא ידעו היכן להציב אותן. הדו"ח עליהן נכנס למגירה שכוחה, והתיאוריה של דרווין חזרה להיות פופולארית.

עשרות שנים לאחר מכן הצטברו עוד ועוד דיווחים על דברים מוזרים שמשתקפים בשכבה הקמבריונית. השכבה הזו מתארת הופעה של החיים בבת אחת, כאילו נאמר "ישרצו המים נפש חיה" – והופס, הופיעו כל צורות החיים המורכבות שבמים. בלי הדרגה, בלי מאות מיליוני שנים, כביכול, בין שלב לשלב. המציאות חלחלה, הממצאים נשלפו, והתופעה כונתה "המפץ הקמבריוני". כשם שהעולם נוצר, כביכול, ב"מפץ", כך כל המינים הופיעו בצביונם בבת אחת ב"מפץ".

איך יכול להיות שקרה מפץ כזה? אבולוציונים ממציאים הסברים שונים ומשונים, שהמכנה המשותף לכולם הוא שאינם אלא תירוצים בלתי מתקבלים. דרווין עצמו כתב כי אם המאובנים יספרו סיפור אחר, תהיה זו הוכחה שהוא טועה, אבל עבור חסידיו, התיאוריה שלו היא הדבר היחיד האפשרי, ולא יתכן שהיא טעות. את המאובנים אפשר להסביר, כפי שאומר הפתגם: "הטבע יודה בהכל, אם יענו אותו...".

בשנת 2004 יצא הפיזיקאי פרופ' סטיבן מאייר במאמר בשם "מקור המידע הביולוגי בקטגוריות הטקסנומיות הגבוהות". במאמר טוען מאייר בפשטות, כי שום תיאוריה לא מסבירה את הופעת המינים בפתאומיות. כל מין חי, מתוכנן ופועל לפי מידע שנמצא בדנ"א שלו. האבולוציה לא יכולה להסביר כיצד הופיע המידע הזה בפתאומיות. המאמר פורסם בכתב עת מוערך לביולוגיה בשם "The Proceedings", בגיליון 217. מדובר בכתב עת מוערך, שעובר ביקורת עמיתים ויוצא על ידי המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע במכון סמית'סוניאן בוושינגטון די סי. המאמר עורר תגובות קשות ופולמוס. הטלת ספק באבולוציה נחשבת בהיכלי המדע ככפירה בעיקר, ובסופו של דבר, במקום להתייחס לטיעוניו של מאייר, הוחלט לפטר את העורך, ד"ר ריצ'רד שטרנברג, על שאישר לפרסום מאמר כפרני שכזה...

דיויד קופאדג' עוקב אחרי השתלשלות העניינים מאז, ומגלה ניסיונות נואשים לתירוצים. חלק מהאבולוציוניסטים מנסים לדחוק ולשבש את התיארוכים, כך שאולי יתגלה כי לא כל הסוגים הופיעו בבת אחת, אולי זה לקח יותר זמן. אחרים מדברים על קרינה מסתורית שהופיעה באותו הזמן, שאולי היא, כביכול, הגורם להופעת כל המינים בבת אחת. מאמר מפורסם אחר אומר שפשוט באותו הזמן הגיע לכדור הארץ הרבה חמצן, ולכן פתאום "נוצרו" הרבה מינים. אבל, אומר קופאדג', כל הסיפורים האלו לא באמת עונים תשובה לשאלה. חמצן לא יכול לספק  מידע חדש, וגם אין באמת שום סימן לריבוי חמצן. הכל סיפורים ותירוצים, כדי לא להודות באמת הפשוטה...