פרשת בשלח
נתיבות שלום על פרשת בשלח: דבר תורה מיוחד לשיחה סביב שולחן השבת
לקראת פרשת השבוע, פרשת בשלח, לפניכם דבר תורה נפלא שיעניק לכם חיבור רוחני ומשמעות עמוקה לשבת ולשולחן המשפחתי
- יונתן הלוי
- פורסם ה' שבט התשפ"ה

שבת זו, שבת שירה, נושאת עמה מסר עמוק בעבודת ה'. הנתיבות שלום מבאר כי השירה היא מדרגה רוחנית גבוהה מאוד, המסמלת הכרה עמוקה בטוב האלוקי. הוכחה לכך ניתן לראות בדברי המדרש, שחזקיהו המלך היה ראוי להיות משיח, אך כיוון שלא אמר שירה על ישועת ה' במפלת סנחריב - תכנית זו התבטלה.
מסביר הנתיבות שלום כי ענין השירה הוא גודל ההרגשה שהנהגת הבורא כולה טוב, ולזאת הגיעו ישראל בקריעת ים סוף, שראו שכל מה שעבר עליהם בגלות מצרים ובקריעת ים סוף היה לטוב. לדבריו, בחינה זו של שירה יש בשבת, כמו שנאמר: "ויום השביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת", כיוון שבשבת יש גם כן את ההארה הזאת של שירה, כי בשבת קודש יש נשמה יתירה שעניינה בחינת התפשטות הגשמיות, ואז תנו שבח ושירה לקל אשר שבת ברא.
הסיבה לכך היא כי הנה הקב"ה ברא את כל הבריאה כדי להיטיב לברואיו. אמנם לעיני הגוף נראה שכל העולם הוא עולם התלאות והייסורים, והיכן מתקיים להיטיב לברואיו בעולם כזה? אלא תכלית ושיא ההטבה שישנה היא זה שבשר ודם יזכה להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו.
אמנם כל זמן שהאדם נתון במאסר הגוף אינו יכול להגיע לזה, והריהו מתייסר בייסורי עולם התלאות. אך האמת כי כל ייסורי הגוף אין בהם ממש, והם דבר החולף לעומת ההטבה העליונה שהקב"ה ברא את העולם כדי להיטיב בה לברואיו, שיהודי יגיע ל"אז תתענג על ה'", אלא שלזה צריך התפשטות הגשמיות.
זוהי, בעצם, כוונת "מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון", שבשבת יש את המדרגה של שירה, שיהודי זוכה בה להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו מתוך התפשטות הגשמיות, ולראות את גודל טוב הנהגת הבורא שכולה לטובה להיטיב לברואיו, ולמדרגה זו ניתן להגיע רק בשבת קודש, מה שאין כן בשאר ימות השבוע כשהאדם קשור לגוף, שאז קשה להגיע לדרגה של שירה.
הנתיבות שלום מסכם כי השבת מעניקה הזדמנות ייחודית להרגיש את הארת השירה – ההתעלות מעל הגשמיות והיכולת לראות את הטוב האלוקי שמנהל את הבריאה כולה לטובת ברואיו. השבת היא הזמן שבו אדם יכול לזכות לדרגת "אז תתענג על ה'", להתעלות מעל קשיי הגוף והחומר, וליהנות מזיו שכינתו של ה'. בכך, השירה שבשבת הופכת לכלי המרכזי לחיבור עמוק בין האדם לבוראו.