מי בנה את קבר רשב"י? כל הפרטים על המשרת שהפך לגביר

כמעט כל אחד מאיתנו ביקר אי פעם בקבר רשב"י, וחסה בצל קורתו של בנין האבן העתיק והחסון, המכיל לפעמים אלפי אנשים. אך האם שאלנו את עצמנו מי בנה את הבניין הזה? במדרשים מוזכרת מערת רשב"י, לא מוזכר בניין. בונה הבניין של קבר רשב"י לא התפרסם בהיסטוריה, אבל בזמנו זכה לפרסום אודות סיפור חייו המרתק.

ישנה תוכנית אמריקאית המכונה "ציידי המציאות". סוחרים, אספנים או סתם אנשים עם כסף מיותר, מתאספים סביב אזור בנמל שבו מאוחסנות מכולות שנשכחו, לא נדרשו, הוחרמו, וכדומה. אף אחד לא יודע מה יש בתוכן. לפני הפתיחה נערכת מכירה פומבית, והסוחרים והקונים מהמרים כמה הם מוכנים לתת על  המכולה הסגורה. לפעמים היא מתגלית כחצי ריקה, או כמלאה בסחורה שאין בה שימוש, ולפעמים יש בה עתיקות או שכיות חמדה יקרות.

בסיטואציה כזו מצא את עצמו הנער יצחק גוויטע לפני כמאתיים ושלשים שנה, בשנת ה'תקנ"ז. יצחק נולד בטריפולי, בן למשפחת גוויטע המפורסמת (ממגורשי ספרד, ממחוז גוויט הספרדי). בהיותו נער לא מצא את סיפוקו בטריפולי, ואחרי שסיים חוק לימודו אצל חכם משה לחמייאש, מחכמי טריפולי, עבר לליוורנו האיטלקית, שם השכיר עצמו למשרת של גביר יהודי בשם לוצאטו. הוא שירת אותו במשך היום בהובלת סחורות ועוד, ובלילה היה לומד תורה. יצחק היה מסתפק במועט, והוא הצליח לחסוך סכום יפה מעבודתו. באחד הימים הגיע שליח מארץ ישראל לאסוף כסף עבור יהודי ארץ ישראל. יצחק החליט לתת צדקה הגונה, ונתן לו את חסכונותיו. השד"ר הנרגש בירכו שיזכה להתעשר ולתמוך בלומדי תורה לאין מספר.

מספר ימים לאחר מכן יצא יצחק לשוק בשליחות אדונו. הוא סחב שקים מלאים סחורה, פרק אותם בדוכן שאליו נשלח, ונשען לרווחתו על חבית גדולה שעמדה מאחוריו. לתדהמתו הוא שמע לפתע הכרזה "פעם שלישית, נמכר  למשרת של הגביר לוצאטו, בעשרה זהובים", מתברר שהוא נקלע לאתר מכירה פומבית של חביות עזובות מן הנמל, ממש כמו באמריקה... המשרת נתקף בהלה. אין לו סכום כזה, ולא הולך להיות לו בזמן הקרוב... אך חוק זה חוק. סבלים הוליכו את החבית למרתף אדוניו, והסכום נוכה ממשכורתו חודש אחרי חודש. החבית נפתחה, ואניצי פשתן התנופפו לכל עבר. מתברר כי היא היתה מלאה פשתן. יצחק שמר את החבית למקרה שיזדמן לו למכור פשתן, והמשיך במלאכתו. ערב אחד אמר לעצמו: אם אכן החבית הזו מלאה פשתן, מדוע כה התאמצו הסבלים? אולי דבר אחר טמון בה? אמר ועשה: הפך את החבית, וגילה כי חציה היה מלא במטמון מטבעות כסף וזהב.

יצחק גוויטע נעשה עשיר גדול מאד, אבל בעשרו לא שכח מאין בא. הוא נשא אישה הגונה והתגורר בטרייסטה, שם הקים תלמוד תורה, תמך בתלמידי חכמים ובעניים ושמו יצא לתהילה. הוא חיבר ספרים על הש"ס בשם "שדה יצחק". באחד מהם הוא מספר כיצד למד במסכת חולין אודות עוף משונה, ולא הבין את דברי הגמרא, והנה הגיע עוף כזה המתואר בגמרא, ונעמד על חלונו. הוא התבונן בו, והבין את התיאור של דברי חכמים!

בגיל 78 לא אמר די, ועלה לארץ ישראל עם כל משפחתו. הוא השתכן בצפת, זכה לשפץ את בית הכנסת של מרן רבי יוסף קארו שניזוק קשות ברעידת האדמה הגדולה שהתרחשה כ-15 שנים קודם לכן, בנה בית מדרש בטבריה בשם "פחד יצחק" ואף חנן את קבר הרשב"י במירון, שהיה אהל קטן, ובנה בו בניין ענק וכביר, ששרד תקופות קשות וכמה רעידות אדמה, ועדיין הוא קיים במלא איתנו.