הכל או כלום? זה היצר הרע שמבלבל אתכם

יצר הרע יודע לעבוד בכל מיני דרכים יצירתיות. לדוגמה, יש יצר הרע מיוחד של: "הכל או כלום". וכך הוא אומר לנו: בואו, נלך על כל הקופה – או שנהפוך לאחד מל"ו צדיקי הדור, או שכלום.

יצר רע כזה לא מעריך עבודה ומאמץ, אלא מזלזל, ולכן בפועל גורם לייאוש, ומנסה לשכנע אותנו שאם לא נהיה צדיקים גמורים, זה לא שווה, ועדיף כבר לפרוש. או הכל – או כלום. הוא מחמיץ לנו פנים על כל פרט שחסר מהשלמות, ומשתמש בו כהוכחה שעדיף להימנע, לחפף ולעשות באמת את המינימום של המינימום, או סתם לנתק את הלב. למרבה הצער, היצר גם משתמש באנשים טובים כשליחים שלו, לייאש אותנו דרך זלזול במאמצים שלנו, ומראה לנו דרכם כמה אנחנו רחוקים מן השלימות.

אבל דעת תורה היא ההיפך הגמור, וצדיקי הדורות תמיד ייקרו והעריכו כל צעד קטן לעבר הקדושה, ואפילו על קטנות שבקטנות: כל מאמץ קטן, כל תיבה של לימוד, כל כוונה קצרצרה בתפילה. יש הרבה מאמרי חז"ל כיצד "הקב"ה לא בא בטרוניא עם בריותיו", ו"לא נִתנה תורה למלאכי השרת", כמו שכתוב (קהלת ט', י'): "כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ - עֲשֵׂה". כל כוונה נחשבת. כל תיבת לימוד נחשבת, כל פרוטה לצדקה נחשבת, גם כל חסד קטן נחשב. לא סתם נחשב, אלא ממש בונה עולמות. ואם אדם מקדש עצמו מעט מלמטה, מקדשים אותו הרבה מלמעלה (יומא ל"ט ע"א), וכמו שאמרו חז"ל (אבות פ"ב משנה ט"ז): "לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה".