זה מה שיקרה לכם אם תמשיכו ללעוס קרח

לעיסת קרח, הרגל שנראה אולי תמים, זוכה בשנים האחרונות לעניין מחקרי בשל הקשר האפשרי לנזקי שיניים ואף לבריאות הכללית. פעולה זו גורמת לדחף לאכילת חומרים שאינם נחשבים למזון, כמו קרח, עפר או אפילו נייר.

אחד הסיכונים העיקריים בלעיסת קרח נוגע לבריאות השיניים. מחקרים בתחום רפואת השיניים מצביעים על כך שפעולה זו עלולה לפגוע במבנה השן. קרח הוא חומר קשה, וקורו עלול לגרום לסדקים באמייל (הציפוי החיצוני והקשה של השן) ואף לשברים. כך, השיניים נעשות רגישות יותר לחום ולקור ומועדות לפתח עששת וחורים. "שבר או סדק באמייל השן יכולים להתדרדר למצב של דלקת שורש או אף לעקירה", הסבירה בעבר ד"ר אליסון פרי, רופאת שיניים מומחית, שמציינת כי מטופלים שמרבים ללעוס קרח עשויים לחוות כאבים ופציעות בשיניים יותר מאחרים.

במקרים רבים, לעיסת קרח עשויה לשקף בעיה תזונתית עמוקה יותר, כאשר מחקרים מצאו קשר בין דחף ללעיסת קרח לבין מחסור בברזל. בכתב העת Mayo Clinic Proceedings, מחקר רחב שבוצע בקרב חולים אנמיים העלה כי רבים מהם מפתחים דחף מוגבר ללעיסת קרח. החוקרים מעריכים כי קיים קשר פיזיולוגי בו לעיסת הקרח מסייעת זמנית בהקלה על תחושת עייפות, אחד התסמינים הנפוצים באנמיה מחוסר ברזל. המחקר מצא כי במקרים רבים של טיפול בתוספי ברזל, נעלם גם הצורך בלעיסת קרח, מה שמחזק את ההשערה בדבר הקשר הישיר בין השניים.

לעיסת קרח לא רק פוגעת בשיניים, אלא עלולה להעמיס על שרירי הלסת ולהוביל לכאבים במפרק הלסת, במיוחד בקרב אנשים הסובלים ממתח או מעומס פיזי על האזור. במקרים מסוימים, ההרגל אף מתקשר למתח נפשי או לחוסר שקט.

אם אתם חשים צורך ללעוס קרח באופן קבוע, מומלץ לפנות לרופא לבדיקת רמות הברזל, שכן זוהי דרך פשוטה ויעילה לאתר אנמיה. בנוסף, רופאי שיניים ממליצים לנסות להחליף את הקרח במזון קריר אך רך, כמו יוגורט קפוא, במטרה להקל על תחושת הצורך ללעוס מבלי לפגוע בשיניים.