אור החיים הקדוש: דבר תורה קצר ומתוק על מעלת יום הכיפורים

"וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כ"ג, כ"ח).

הסבר דברי אור החיים הקדוש בפירושו לפסוק בפרשת אמור, המתייחס ליום הכיפורים, מבוסס על רעיון רוחני עמוק בנוגע למהות היום הקדוש הזה.

"וכל מלאכה וגו' כי יום כיפורים וגו'" – האיסור לעשות מלאכה ביום הכיפורים מוסבר לא רק כחוק טכני אלא כמשהו עמוק יותר, הקשור למהות הכפרה של היום.

אור החיים הקדוש מביא דוגמה מדברי חז"ל (מסכת סוטה דף מ') על ברכת כהנים, שם נאמר שאין אומרים פסוקים בזמן שהכהנים מברכים את העם. הטעם לכך הוא שאין הגיוני שעבד יברכו אותו והוא לא יהיה קשוב, כלומר אם מישהו מקבל ברכה עליו להיות מרוכז בקבלתה ולא לעסוק במשהו אחר.

"וכל מלאכה וגו' כי יום כיפורים וגו'. נתינת טעם זה הוא על דרך מה שאמרו בסוטה דף מ' שאין אומרים פסוקים כשהכהנים מברכין את העם והטעם אמרו וז"ל כלום יש עבד שמברכין אותו ואינו מאזין ע"כ"

אור החיים מקביל זאת ליום הכיפורים: "והטעם כי יום כיפורים הוא" – עצם היום עצמו מכפר, ולכן על האדם להיות מרוכז במהות היום ולא לעסוק במלאכה. מכיוון שהיום עצמו מכפר על האדם, זה לא הגיוני שהוא יהיה עסוק בעבודותיו ומלאכותיו כאשר יש אפשרות להשיג כפרה על ידי עצם המעמד הרוחני של היום.

אדם החכם והמבין את הכוח של יום הכיפורים, שהוא יום של כפרה, יבין שאין זה רק איסור טכני אלא יש בו משמעות עמוקה יותר: היום עצמו, באורו וברוחניותו, מעניק כפרה למי שמבין את ערכו ומנצל את היום לעסוק בתשובה ותפילה.

לסיכום, אור החיים מסביר שהאיסור על עשיית מלאכה ביום הכיפורים נובע מהצורך להתרכז בכפרה שהיום עצמו מעניק, ושאין זה מתאים להיות עסוק בעיסוקים גשמיים כאשר אפשר לקבל כפרה ע"י עצם המהות הרוחנית של היום.

"ולדרך זה אמר וכל מלאכה לא תעשו, והטעם כי יום כיפורים הוא פירוש כי עיצומו של יום מכפר ויש לך אדם שהזמן מכפר עליו והוא עסוק במלאכתו, והמשכיל על דבר עיצומו של יום לבבו יבין המכפר כי הוא אדון המאיר היום לסגל סגל דבר זה".

איזה סוד גילה הגנב למלך, רגע לפני ההוצאה להורג? הרב שניר גואטה במסר חד ומחזק, רגע לפני יום כיפור