"שטן! אתה מבקש להעציב אותנו ביום ראש השנה?!"

ליל ראש השנה בבגדאד. הגאון רבי יהודה פתיה נכנס לביתו כשהוא לבוש בגלימה לבנה. הרבנית קידמה את פניו כשפניה מאירות. בבגדאד היו נוהגים לסעוד על הגגות בלילות הקיץ, ואכן, הגג היה מואר באור מנורת השמן, השולחן היה ערוך ומסודר, וקולו של הרב היה ערב כל כך באמירת הקידוש והפסוקים המסוגלים.

כשהגיע זמן הסעודה, ירדה הרבנית להביא את סירי האוכל מן הבית, והנה, כעבור כמה רגעים נשמעו צעקות. מיהר הרב בבהלה, ולנגד עיניו התגלה מחזה עגום: הרבנית מעדה במדרגות, הסירים נפלו כולם והתבשילים נשפכו על הרצפה, וכמו להכעיס – חתול שחור הגיע במהירות והחל לאכול בנחת מהתבשילים שהוכנו בעמל רב.

בזריזות הצילו הרב והרבנית מה שיכלו, והתכוננו לארוחת חג מצומצמת. הם עלו בחזרה אל הגג. הם רק התיישבו, והנה אחד הילדים הפיל את מנורת השמן, וחושך מוחלט ירד על הגג...

או אז התלהטו פניו של רבי יהודה, והוא קרא בעוז: "שטן! שטן! אתה מבקש להעציב אותנו ביום ראש השנה! אתה רוצה לגרום לנו לכעוס! לא! לא יעלה בידך! אנחנו לא נכעס... אנחנו נשב בחושך ונאכל בשמחה".

וכך היה! ישבו הרב והרבנית ואכלו את סעודתם הדלה בשמחה ובמאור פנים, ובאותה השנה זכו לברכה עצומה.

את מבינה? חיוך, מאור פנים, ברכות ואמונה הם הסימנים הכי חשובים בראש השנה. זכרי, לא אוכלים חריף וחמוץ בראש השנה, כדי שלא תעקמי את שפתייך ותגידי "חריף לי" או "חמוץ לי". לכן טוב לאכול מאכלים טובים ומתוקים, בשר שמן ושתיה מתוקה, לסימנא טבא.

והעיקר, התרחקי מיגון ואנחה, והיזהרי מאוד ממידת הכעס, וכך תזכי לשנה שופעת נחת ושמחה.

זכרי: אם בראש השנה קריר, כל השנה יהיה קריר, ואם בראש השנה חם – כל השנה יהיה חם (גמרא). והכוונה למזג האויר הפנימי שלך, ולמזג האויר בתפילה שלך. אם התפילה שלך בראש השנה היא חמה, היא מהלב – כל השנה התפילה שלך חמה. ואם חלילה תפילתך קרה וקרירה, אז כל השנה עלולה להיות קרירה, חלילה. זכרי, התפילות בראש השנה הן התפילות הראשונות, והכל הולך אחרי הראש.

מובא בספר "רסיסי לילה" כי השומע קול שופר בראש השנה, וממליך את השם ועושה תשובה, והמתפלל תפילת עמידה בראש השנה בכוונה – זוכה ומעלה את כל התפילות והמצוות הפסולות שהתפלל ועשה כל השנה היישר לכיסא הכבוד.

עצות, סגולות, הנהגות ותובנות תמצאי במחזור "שירת חיי" לראש השנה.