האם סוכרת אכן מהווה גורם סיכון לאי ספיקת לב?

סוכרת נקשרת פעמים רבות לטרשת עורקים ואוטם שריר הלב ("התקף לב"), אך מעבר לכך, סוכרת מהווה גם גורם סיכון משמעותי להתפתחות אי ספיקת לב.

נתונים מראים כי כשליש מהמאושפזים בבתי חולים עקב אי ספיקת לב מאובחנים גם עם סוכרת, וכ-22% מהסוכרתיים מעל גיל 65 מפתחים אי ספיקת לב. הקשר בין מחלות אלה נמצא במחקר מתמשך, ונובע ככל הנראה מתהליכים שונים, לרבות פגיעה בתפקוד כלי דם, אך גם נזק ישיר לשריר הלב כתוצאה מהסוכרת עצמה.

אחת ההנחות הרווחות היא כי סוכרת גורמת לפגיעה ישירה בשריר הלב, כך לפי מספר מחקרים ומעקבים שבוצעו ע"י חוקרים ברחבי העולם. המחקרים מצאו כי אנשים עם סוכרת היו בסיכון גבוה פי 2.1 לפתח אי ספיקת לב בהשוואה לאוכלוסייה ללא סוכרת, אך גם בקרב אוכלוסייה כולסטרול גבוה או סיבוכים קרדיו-וסקולריים אחרים הגורמים נזק לכלי הדם – סוכרתיים נמצאו בסיכון גבוה פי 2.5 לאי ספיקת לב.

בישראל, לפי מחקר שבוצע בשנת 2018, נמצא כי כמעט מחצית (כ-46%) מהאנשים שאושפזו בבתי חולים לאחר אירוע לבבי אובחנו עם סוכרת, וכ-13% אובחנו עם אי ספיקת לב. מסקר בינלאומי שנערך בנושא נמצא גם כי באופן כללי גברים סוכרתיים נמצאים בסיכון לאי ספיקת לב פי 2 בהשוואה לגברים בריאים, בעוד שאצל נשים סוכרתיות הסיכון הוא פי 5 בהשוואה לנשים בריאות באותו הגיל.

הספרות הקיימת בתחום מציעה שהקשר בין סוכרת לאי ספיקת לב הוא למעשה התנגודת לאינסולין וכן פגיעה בתפקוד חלבונים שונים כתוצאה מחשיפה ממושכת לרמות סוכר גבוהות. התנגודת לאינסולין גורמת לשינויים מטבוליים בתאי שריר הלב ולעלייה בשימוש בחומרי דלק אחרים כמקור אנרגיה לתאים אלה – וכתוצאה מכך רעילות, נזק חמצוני ודלקתיות הפוגעת בתאי שריר הלב. בנוסף, נמצא כי הרמות הגבוהות של הסוכר והירידה בשימוש בסוכר כמקור לאנרגיה לתאים עשויה לפגוע במטען הגנטי של תאי הלב ומוסיפה לפגיעה בשריר הלב.

הפגיעה בתפקוד שריר הלב עשויה להתבטא בירידת כוח ההתכווצות של השריר, או לחילופין – בירידה ביכולת ההרפיה שלו, אשר עשויה לגרום לעליה בלחצים בתוך מדורי הלב.

בין הדרכים המומלצות להפחתת סיכונים לסיבוכי סוכרת שונים, בהם בעיקר מחלות לב וכלי דם, חשוב בעיקר  לשמור על רמות סוכר מאוזנות ככל הניתן, מה שבין היתר מתאפשר בעזרת מד סוכר רציף ללא דקירות המסייע בניטור 24/7 של הסוכר בגוף. במקביל, יש להקפיד של תזונה מתאימה ומשקל תקין, איזון גורמי סיכון כגון יתר לחץ דם והימנעות מעישון, פעילות גופנית סדירה ומעקב קבוע אצל רופא מומחה לסוכרת.

מעבר לכך, ניתן לנטר ולעקוב אחר תפקוד הלב ע"י הערכה קלינית, אק"ג ובדיקות נוספות עפ"י הצורך.

ד"ר עופר חבקוק הוא מומחה לקרדיולוגיה ואי ספיקת לב במרכז DMC לטיפול בסוכרת