מהי רגישות לגלוטן שאיננה צליאק?

מחלת הצליאק, שנקראת "דַּגֶּנֶת", היא מחלה שבה מערכת העיכול לא מסוגלת לעכל גלוטן, ומעכבת ספיגה של ויטמינים ומינרלים. זהו מצב עם מאפיינים אוטואימוניים – הגוף תוקף את עצמו.

באלרגיה לגלוטן נוצרים נוגדני IgE, סוג של נוגדנים שמופיעים עם תופעות של אלרגיה.

ברגישות לגלוטן שהיא לא צליאק יכולים להופיע סימפטומים כמו נפיחות, כאבי בטן, בחילות, ריפלוקס, כאבי ראש ועייפות כללית, ואפילו כאבי מפרקים. מחקרים הראו גם עליה במדדי דלקת והפרעות בתפקוד בלוטת התריס.

במחלת צליאק בודקים רגישות לאלפא גליאדין. זהו חלבון שמצוי בחיטה. ישנם אנשים שרגישים למרכיבים אחרים בחיטה, כמו עמילז, מעכבי טריפסין או פודמאפ. הם יכולים להביא לתסמינים דומים ולחולל רגישויות.

כדי לאבחן רגישות לגלוטן צריך ראשית לשלול צליאק ואלרגיה לחיטה. נמנעים מחיטה וגלוטן בכל צורה – גם משעורה (גריסים), שיפון וכוסמין, שבהם יש גלוטן. אחרי שישה שבועות מתחילים לאכול גלוטן, ובודקים אם התסמינים חזרו. ברוב המקרים, הורדת הגלוטן מביאה להקלה. שכיחות התופעה גדולה יותר ממה שחושבים. הרבה מאוד רגישים לגלוטן, מפני שחיטה הפכה להיות המרכיב העיקרי בתזונה היומית, ואפילו כמה פעמים ביום.

האנזימים שמפרקים גלוטן עובדים כל יום בתדירות גבוהה, וזה מה שיוצר את הרגישות. אלו שיכניסו לתפריט מזון שמכיל גלוטן רק פעם ביום – הגוף שלהם יוכל לעכל אותו. הבעיה היא שאוכלים במהלך היום גם לחם, עוגות, פסטות, פתיתים, קוסקוס, מאפים ומאכלים שונים שמכילים גלוטן, וזה מה שיוצר את הרגישות.

גם חוסר איזון של חיידקים טובים במערכת העיכול גורם לפגיעה בתפקוד המחסום של המעי. זה גורם לחדירה של חיידקים וחומרי מזון שלא עברו פירוק מלא אל זרם הדם, מה שיוביל לעליה בחומרים מעוררי דלקת.

הטיפול ברגישות לגלוטן הוא פשוט הימנעות מוחלטת ממוצרים שמכילים גלוטן. הורדת הגלוטן לא תגרום לחסרים במרכיבי מזון חיוניים. כדאי להחליף את הקמח בקמח איכותי, ולא בתחליפי קמח נטולי גלוטן.

לרגישות לגלוטן שאינה צליאק יש השלכות בריאותיות רבות. עם תכנון נכון של תזונה מותאמת ונכונה יהיה אפשר לשפר את איכות החיים.